All

עפ"י המסורת, צאצאי מרי שלום שבזי כונו שאער- משורר, וחיו בכפר מסילה ולא בעיר תעיז.

בתקופות קדומות היה הכפר מיושב ביהודים רבים, ואולם, בסוף המאה הי"ט נספו רוב יהודי הכפר במגיפת הדבר. הישוב התפרסם בזכות מרי דוד בן שמעון שרעבי, הרב הראשי וראב"ד. נולד בשנת תרל"ג-1873, עלה לארץ בשנת תרפ"ה-1925, ונפטר בשנת תש"ל-1870.

הכפר הוקם מחדש לאחר שנספו יהודי הכפר, על ידי יהודים ממקומות שונים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה בכפר עשרות משפחות יהודיות, רובן ממשפחת טסה.

הכפר מסייב ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח.

במסוודה-פנקס בית דין צנעא נכתב ביום חמישי כ"ב בתמוז בפ"ו-תקל"ה-1775, כי יחיא בן סאלם רבעי גירש את אשתו ידידה בת יוסף סבאעי. בזמן הגירושים פרץ ביניהם ויכוח בנוכחות קבוצה גדולה: יוסף בן יחיא ת(ו)רכי, יהודה ויחיא בני סלימאן פאיז מנהם, וכן בפני מרי אברהם ואחיו מרי סליאן חאזי מכפר מסייב.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר אחת עשרה משפחות בערך.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות יהודיות. לא ידוע שמות המשפחות.

בנפת חראז אזור מנאכ'ה היו שלושה כפרים בהם חיו יהודים: קרן אלדהור, כ'ראבה ואלקריה. בית הקברות של הכהנים כונה מסוורה.

המקום מוזכר בהקשר לרעב אשר היה בתחילת המאה העשרים, כנראה, בשנת תרס"ה-1905, אז התאספו להתפלל, כמקובל בבצורות ואסונות גדולים.