All

קאע אליזוד

שם הישוב ידוע לי מסידור אשר נכתב בשנת תרל"ד- 1874. בכתב היד 162 דפים, ובהם סידור כמנהג צנעא. בשער כתב היד כתוב: נכתב פה ק"ק קאע אליזוד יש"ל מערי צנעא... תחת ממשלת... שולטן עבדל אלעזיז, בשנת בקפ"ה.

בקולופון כתוב:

נשלם... היום לחרבן בית ראשון... ברפ"ט שנים ולבית שני אתשצ"ח.

ואולי הכוונה לקאע אליהוד. עיין ערך.

צַנְצַל

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחות: צפירה ונסים. כמו כן, חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות של צאצאי מומרים מהכפר היהודי סלף. לא ידוע מתי ועל איזה רקע המירו את דתם.

צֻפַאן (צופאן)

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

צַאוִיל

אזור או כפר צאויל הוא אחד הישובים הקדומים ביותר בתימן. הוא מוזכר לראשונה בקטעי הגניזה הקהירית. בגניזה נמצאו מכתבים אשר נשלחו משער הישיבה הגדולה שבבבל בתקופת הגאונים במאה העשירית והי"א, אל ערים שונות בתימן וימאמה, אזור שבין תימן לעיראק. קטעי הגניזה נמצאו בגניזת בית הכנסת העתיק במצרים. לא ידוע שם הכותב, ונראה, כי מדובר באחד הגאונים מהמאה הי' או הי"א, אשר ביקש לחדש את התרומות של יהודי אזור חביל וצאויל לישיבה שלו בבבל. את התרומות מבקש הכותב להעביר למרי ידידיה "אלוף צנעא", או לבניו מרי שר שלום ומרי חיים.

להלן נוסח המכתב:

ציאד

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר.

שם הכפר ידוע לי מפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926). את מיקום הכפר הערכתי עפ"י ההקשר של הישובים המוזכרים בסמוך: ד'מאר, רצאבה, גורבאן, ינצ'ום, ועוד.

שמות התורמים וגודל הקהילה לא ידוע לי, כיון שהכפר מוזכר בפנקס בחלק של המאזן הכספי ולא בחלק של רשימת התורמים.

יתכן והכוונה לכפר צאף (צ'ף).

צלבי

סבירות גדולה, כי מדובר בצלבי שבואדי עאשר. עיין ערך הבא.

בשנת שנ"ז-1597 העתיק הסופר ר' אברהם בן דוד מצ'מוני את ספר תהילים עם ילקוט מדרשים. מרי יוסף קאפח בהקדמה לספרו חמש מגילות כתב, כי המקום נמצא בדרום תימן.

בקולופון של כתב היד כתוב:

צֻלְבִי שבוַאדִי עַאשֶר

צלבי שבואדי עאשר ידוע לי מחמשה כתבי יד אשר נכתבו במאות הט"ז והי"ז.

בחמשה כתבי יד מהשנים שמ"ח עד תמ"ב (1588 עד 1682) מוזכר הישוב צלבי שבואדי עאשר, ואילו בכתב יד נוסף משנת של"ה-1575 כתוב הישוב בני חרב מואדי עאשר. כיון שהישוב ואדי חרב נמצא בנפת כ'ולאן ממזרח לצנעא, כפי שמוזכר בספרו של ר' חיים חבשוש, לכן נראה, כי גם הכפר צלבי נמצא באזור כ'ולאן שממזרח לצנעא.

צ'לימה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות יהודיות, ממשפחות ישועה ודאוד.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אלמנה כבת חמישים עד שישים שנה, ממשפחת כהן.

צ'וּיְחָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: ישועה, יצחק, שוכר, יעקוב, גודלה, ועוד.

הרב סעדיה חוזה כתב בספרו, כי במקום היה הרכב של בית דין, ובמקום נעשה נס. מושל האזור היה עשיר והיו לו ילדים רבים. בנו הקטן חלה בשיתוק ולא צלחו כל הנסיונות לרפאו. הוא תרם סכום עצום של חמש מאות ריאל ליהודי המקום, הלך להתפלל על קברו של ר"ש שבזי, ובנו נרפא.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ נער יהודי יתום, ממשפחת שועא.

Pages

Subscribe to All