סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: ישועה, יצחק, שוכר, יעקוב, גודלה, ועוד.
הרב סעדיה חוזה כתב בספרו, כי במקום היה הרכב של בית דין, ובמקום נעשה נס. מושל האזור היה עשיר והיו לו ילדים רבים. בנו הקטן חלה בשיתוק ולא צלחו כל הנסיונות לרפאו. הוא תרם סכום עצום של חמש מאות ריאל ליהודי המקום, הלך להתפלל על קברו של ר"ש שבזי, ובנו נרפא.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ נער יהודי יתום, ממשפחת שועא.
