All

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מנחם בן סאלם ובנו יחיא שלוש ריאל, יחיא אפרים ובניו הארון ושמעון שלוש ריאל ויוסף סוכ'רבי שלוש ריאל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות: מנחם, כהן, סוכרבי, ועוד.

שם הכפר ציפאן ידוע לי מכתובה אשר נכתבה בשנת תקע"ג-1813, בנשואי שלמה בן שלמה וצינייה בת עואץ'. חתום על הכתובה, כנראה, מנהיג הקהילה: ר' ראובן בן יצחק גברא. הוא מקדמוני משפחת גברא, לאחר הוספת שם המשפחה. קדם לו סאלם גברא המוזכר במסוודה-פנקס בית דין, ביום רביעי כ' באדר בע"ו-תקכ"ה-1765.

עפ"י המסורת של זקני המשפחה, מוצא משפחת גברא מהישוב מהאצר שבנפת חאשד, מצפון לצנעא, ובמאתיים השנים האחרונות שלפני העלייה הגדולה לארץ עברה המשפחה להתגורר בישוב סוד שליד עמראן. עפ"י מסורת זו אני מעריך, כי הכפר ציפאן נמצא באזור מהאצר או עמראן, שניהם מצפון לצנעא.

הכפר נמצא במרחק של שעתיים הליכה מד'מאר. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר משפחות יהודיות בכפר, כולן ממשפחת שאער (משורר). רב הקהילה במחצית הראשונה של המאה העשרים היה מרי חסן שלום שאער. עוזרו ר' יהודה שלמה שאער. אביו עלה לארץ בשנת תר"ץ-1929. יהודי הכפר היו קדרים. גביית המס נעשתה על ידי חוכר המס יחיא וג'ימה מהישוב אלרבעה.