בתחילת המאה העשרים חי בכפר יהודי אחד לפחות עם בני משפחתו.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יחיא מדאר ובניו ישראל ושלום, אשר תרמו ריאל אחת.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות: שעירי, קהלאני ותנעמי.
