teman
- כ"א ב' – "כי תקנה עבד עברי" – פתח הכתוב דווקא בעבד, כי הוא זֵכר ליציאת מצרים, הנזכר בדיבר ה: "אשר הוצאתיך מ ".
- רש"י כ"א ט"ו-ט"ז – גונב איש ומכרו או מכה אביו ואמו – עפ"י הצדק עונשם ב.
- כ"א י"ח – אם תכה חברים, תשלם חמשה דברים: נזק, צער, בושת, ו.
- רש"י כ"א כ"ב – אם באשה תפגע – מי יקבע – כמה דמים תפרע?
- כ"א כ"ו – אם אני עבד כנעני, והאדון היכני, אני יוצא ב ו.
- רש"י כ"א כ"ח – חייב סקילה, אסור בהנאה ואסור באכילה.
- כ"ב כ' – מהמכילתא: 'לא – בדברים; ולא – בממון'.
מדרשים ומפרשים על עשרת הדברות
א. אָמַר רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה צִפּוֹר לֹא צִיֵּץ, עוֹף לֹא פָּרַח, שׁוֹר לֹא גָּעָה, אוֹפַנִּים לֹא עָפוּ, שְׂרָפִים לֹא אָמְרוּ קָדוֹשׁ, הַיָּם לֹא נִזְדַּעְזֵעַ, הַבְּרִיּוֹת לֹא דִּבְּרוּ, אֶלָּא הָעוֹלָם שׁוֹתֵק וּמַחֲרִישׁ – וְיָצָא הַקּוֹל: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ' ב').
על יסוד מדרש זה כתב המשורר לוין קיפניס את השיר הבא:
א. "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ"
כידוע עשרת הדברות נכתבו על שני לוחות אבן, וחמשת הדברות הראשונים מקבילים אל חמשת הדברות השניים. הדיבר הראשון - "אנכי ה' א-להיך" - מקביל לדיבר השישי "לא תרצח". וחז"ל ביארו זאת במשל: מלך נכנס למדינה, העמיד שם ציורים ואנדרטאות שלו, וטבע מטבעות בדמותו. לאחר זמן חיללו אנשי המדינה את הציורים, שברו את האנדרטאות וביטלו את המטבעות. במעשים אלו הם מיעטו את דמותו של המלך. כך גם מי ששופך דמים - מעלה עליו הכתוב כאילו מיעט בדמותו של בורא עולם, שנאמר: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" (בר' ט' ו').
