teman

חודש טבת במסורת היהודית מתאפיין בעיקר בצום עשרה בטבת. הצום מדגיש את הצד החיצוני של הדת ונביאי ישראל כבר עמדו על הצורך להדגיש בד בבד את הצד הפנימי והתוכן של תורת ישראל. הנביאים מתחו ביקורת על הצום והתענית אם אינם מלווים בחזרה בתשובה (ר' יונה הנביא). ראוי לנו, המציינים את צום עשרה בטבת, להקדיש ביום זה מחשבה ועיון לערכים, מסורת וקיום חזון הנביאים.

יהודי תימן היו אנשי מצוות, רוח ותרבות אותנטית. זה ניכר גם במצוות ציצית שהרי יהודי תימן היו הולכים ועל כתפיהם היה הטלית הנקראת בפיהם 'שמלה' כפי שציינו במאמרים הקודמים, א"כ לאור דברים אלה ארצה לדעת עד כמה יהודי תימן התעקשו בעטיפת ציצית בזמני תפילות? הרי עיננו ראו ולא זר שחלק מעדת תימן מתעטף בערבי שבתות וחגים בטלית, ושאל השואל האם המנהג הקדום היה גם בתפילות של ימי חול? על שאלה זו אביא בקצירת האומר מקורות

הציר העיקרי עליו סובבים דיני החוזים בכלל והצרכנות בפרט הינו יסוד ההסכמה וגמירות הדעת של שני הצדדים לעסקה להתקשר בעסקה מחייבת. בפעם הקודמת עסקנו בגניבת דעת ורמאות, שהם מעשים הנעשים בכוונת מכוון, ואשר פוגעים בעיקרון ההסכמה וגמירות הדעת. לכן, בנסיבות מסוימות ניתנה לקונה המרומה אפשרות לבטל את העסקה, היות ורומה או שגנבו את דעתו. אך נשאלת השאלה מה קורה במקרים בהם הטעות הינה בתום לב ללא כוונת מרמה של מישהו? האם במקרה שאדם קנה מוצר וטעה, יוכל לבטל את העסקה גם אם לא רימו אותו? ומה אם המוכר טעה?