All

מרי נתן היטלי היה ראב"ד בישוב כ'זיעה שבמחוז שרעב בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. הוא נולד, להערכתי, במחצית השנייה של המאה הי"ט במחוז שרעב. הוא הסמיך את מרי סעדיה חוזה, מחבר הספר החשוב ביותר על יהדות שרעב, לשוחט ובודק ורב, בשנת ברמ"ז לשטרות (תרצ"ו - 1936). מרי סעדיה חוזה הוסמך גם ע"י חכמים נוספים בשרעב כמו מרי שלום סעיד חדה - ראב"ד שרעב, מרי יעקב יהודה - אב"ד גבל חבשי, מרי חסן יעקב - ראב"ד מורבעה, ומרי חיים יחיא סנואני - אב"ד סנואן. כל החכמים הללו נפטרו עוד בתימן פרט למרי חיים סנואני.

נפטר לאחר שנת תרצ"ו (1936), אך קודם לשנת תש"ח (1948).

ר' יחיא בן אהרן הזמי העתיק דיואן בשנת תרס"ד (1904). לא ידוע מקומו, ויתכן כי מקומו מהישוב בית עד'אקה שבמרכז תימן ממערב לצנעא. בדיואן ל"ו דפים, ובו פיוטים ושירים בעברית ובערבית. בראשו מפתח שירים שחלקו קרוע. פירוט השירים מופיע בספרו של יוסף טובי.

"הכותב... יחיא בן אהרן אלהזמי יצ"ו... שנת @44ב@55רכה @44יה@55יה (לשטרות, תרס"ד - 1904)".

ואולי הוא מרי יחיא בן אהרן הזמי, חכם מהישוב בית עד'אקה שלמד תורה בחברת מרי דוד מזעקי, רב העיר, ובהמשך למד עם ראב"ד מרי ישראל עוזרי, ואשר נפטר מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ.

ר' יחיא בן שלום הבא היה ראש קהילת יהודי אלנבאת שבמחוז חימה במרכז תימן בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. הוא מוזכר בפירוש לאבות אור לישרים שחיבר מרי אברהם בן משה ערוסי. ר"א ביקר וסייר בישובים רבים בתימן, והוא מתאר את הקהילה היהודית כעניים, ולמרות זאת היו ידועים כמכניסי אורחים: "לא ראיתי כהנה בכל ארץ התימן לטובת עין בצדקה, והיו מספרים בשבחם ובטובתם כל עובר ושב".

הוא התארח אצל מר' יחיא חודש ימים ועסקו יחד בלימוד תורה.

מרי חיים בן יוסף דפתי נולד באמצע המאה הי"ט במחוז חוגריה שבדרום תימן. הוא היה דיין ומראשי החכמים של העיר חרף אלהיגה שבמחוז חוגריה בתחילת המאה העשרים. הוא שימש ברבנות בדור שלפני העלייה הגדולה לארץ, יחד עם הרבנים עפ"י סדר זה: מרי חיים דפתי - ראב"ד, שני מרי שוכר גוהמי, ושלישי מרי שלום עואץ ד'וראני-בן אור. חכמים אלו היו הסמכות העליונה בעיר, הסמיכו שוחטים, רבנים ודיינים. העיר חרף אלהיגה נחשבה כעיר התורה ואנשי החסד.