All

בשארי, שלום בן הדיין מרי יוסף

מרי שלום בן הדיין מרי יוסף בשארי נולד בצנעא בשנת תס"א - 1701 והיה דיין בבית הדין משנת תק"ט - 1749 עד שנת תקל"א - 1771. ראה באנציקלופדיה ע' 47 - 48. לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ומשם ניתן ללמוד פרטים נוספים עליו.

ראשית, ביום שני ד' בכסלו בע"ו - תקכ"ה - 1765 נכתב בפנקס, כי יעיש בן מרי יוסף חמדי חייב למרי שלום בן מרי יוסף בשארי סכום של "מאה ושמונה רוטלים וכחצי כאזרון", בנוכחות מרי אברהם קארה ומהרי"ץ, הרב הראשי.

בשארי, יוסף בן סעדיה

מרי יוסף בן סעדיה בשארי נולד בשנת תל"ב - 1672, והיה דיין בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. באנציקלופדיה ע' 46 כתבתי, כי הוא נפטר לאחר שנת תקי"ב - 1752.

לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר מסוודה - פנקס בית דין צנעא, ומשם למדתי פרטים נוספים עליו. בפסק דין מיום שלישי י"ד במרחשון ב"פ - תקכ"ט - 1769 נכתב, כי משה ושלמה בני סעיד ידאעי פרנסו את אימם, ומתוך דחקם בקשה אמם לפרוע את כתובתה וחובה מהבית שהותיר בעלה המנוח. בפסק הדין מוזכר מרי יוסף בשארי כמי שאינו בין החיים, משמע, שנפטר בין שנת תקל"ב לשנת תקכ"ט (1752 - 1769).

בפנקס בית הדין כתוב:

בוטיל, יוסף

מרי יוסף בוטיל היה דיין בישוב מנקד'ה במחצית הראשונה של המאה העשרים, כפי שמוזכר באנציקלופדיה ע' 37.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם נכתב, כי הוא תרם ריאל אחד. מהפנקס ניתן ללמוד עוד, כי הקהילה מנתה בתקופה זו עשרים וארבעה משפחות בערך: ד'מארי, קוריש, נוני, אבקע, חרורי, בוטיל, מעוצ'ה, צולי ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי משה שלמה ד'מארי, מרי יוסף סעיד ד'מארי ומרי שלום יחיא.

באסל, יחיא

מרי יחיא באסל היה רב קהילה בכפר עפאר במחצית הראשונה של המאה העשרים, כפי שכתוב באנציקלופדיה בע' 30.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ובפנקס כתוב, כי מרי יחיא באסל תרם עם בנו אברהם סכום גדול של שש ריאל.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות: אעכל, חאסר, באסל, מאמון, מנס ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא סעיד, מרי אברהם מאמון ומרי שלום יהודה.

אביץ', יחיא בן שלמה

מרי יחיא בן שלמה אביץ' נולד בצנעא בשנת תקכ"ו - 1766, כנראה. בשנת תקע"ח - 1818 מונה לדיין בבית הדין בראשות מרי יוסף קארה. בשנת תקצ"ו - 1836 נעלמו עקבותיו, יש אומרים לאחר שעזב את צנעא מחמת הרעב, ויש אומרים שלא חזר משליחותו עם השד"ר ר' ברוך מפינסק בשנת תקצ"ג - 1833, בחיפוש אחר עשרת השבטים בצפון תימן. ראה באנציקלופדיה עמ' 4-5.*

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיעה לידי כתובה מיום שישי י"ט באדר ב' תקע"ח - 1818. החתן הוא אברהם בן שלום בן יהודה צאלח, והכלה היא ג'נא בת יעקב בן יהודה גיאת.

חתומים: הרב הראשי מרי יוסף קארה והדיין מרי יחיא אביץ'.

ת'רבה, שמעון בן עואץ'

מרי שמעון בן עואץ' ת'רבה היה חכם בישוב קארה בתחילת המאה העשרים. היו מספר ישובים בתימן בשם קארה, ועפ"י ההקשר נראה, כי מדובר בישוב קארה שבמחוז חאשד מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה תשע משפחות בערך: ת'רבה, קורי (מרי יוסף כורי- גורי משיכון ה' בב"ב, מצאצאי משפחה זו), תאלבי, זידי, שראמי (ממשפחת אימי) ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלמה בן יצחק.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל.

ביב': פנקס השליחות ע' ס"ה

תראבאן, דוד בן שלום

מרי דוד בן שלום תראבאן היה חכם בישוב בלסה בתחילת המאה העשרים. הכפר בלסה נמצא במחוז ברט בצפון תימן.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע משפחות בלבד: מסעוד ותראבאן.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם חמש ריאל.

שלמה בן יוסף

מרי שלמה בן יוסף היה חכם, וכנראה, רב הקהילה בישוב אמלאח בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר אמלאח נמצא באזור דהם במחוז צעדה בצפון תימן.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: זונדאני, צברי, ערגי, גאהלי ועוד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: יוסף ויחיא תרמו שש ריאל.

שלמה בן יחיא

מרי שלמה בן יחיא היה חכם בישוב ענבאן בתחילת המאה העשרים. הכפר ענבאן נמצא במחוז חדא מדרום לצנעא. בתקופה זו משפחתו היתה המשפחה היחידה בכפר.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו תרמו חמש ריאל ורבע.

Pages

Subscribe to All