צנעא, ש"ע-ת"ן (1610-1690). רב ודיין עוד קודם לגלות מוזע (1680) וראב"ד לאחריה. נזכר על ידי כמה מחכמי תימן, כגון מהרי"ץ ב'עץ חיים' וב'פעולת צדיק'. חתום על שטרות שונים מן השנים תכ"ט-תמ"ז (1669-1687).
נולד בצנעא. נפטר לערך בתר"מ (1880). תלמיד חכם, מקובל ומשכיל. גדול משוררי תימן בזמנו. משורר פורה שהנציח בשיריו את מאורעות זמנו ונתן ביטוי עז לרחשי הלב של יהודי תימן ולכיסופיהם לגאולה. חיבוריו: 'ספר המחשבה', נכתב בשנת תר"ט (1849) ('מקאמות'.
צנעא, תק"ס-תרמ"ה (1800-1885). מגדולי חכמי תימן במאה ה-19. תלמיד אברהם אלשיך. נודע בחריפות שכלו. בתקצ"ה (1835) יצא בשליחות אב"ד צנעא ר' יוסף קארה לבדוק את הרבנים ואת השוחטים שבכפרים ובעיירות. בתרי"ד (1854) נתמנה לנגיד.
עם גירוש היהודים מצנעא במהלך גלות מוזע ב-1679 נסגר בית הכנסת היהודי שהיה בין החומות, שם התגוררו היהודים עד אז ונודע בשם "מדרש החכמים" ובערבית "כניס אלעלמא". לאחר זמן הוסב למסגד הקיים עד היום ונודע בשם "מסג'ד אלג'לא" (מסגד הגלות).
פנקס בית הדין בצנעא, שבו נרשמו בקיצור פסקי בית הדין בקהילה בעניינים שונים: אישות, ממונות, צוואות, הקדשות, עזבונות ומעט תקנות קהל. הפנקסים מלפני גלות מוזע לא נשמרו ומה שיש בידינו הוא רק מראשית המאה ה-18.
זמר ומלחין. נולד בתל אביב ב-1950. למד מוסיקה בקונסרבטוריון. שירת בתזמורת חיל האוויר במקצועו כפסנתרן וכמלחין. בסוף שירותו הצבאי החל לכתוב שירים לעצמו. חלק מלחניו כוללים מוטיבים תימניים-מזרחיים.
נולד בנחליאל שבחדרה ב-1932. ראשית חינוכו ב"חדר" ובתלמוד תורה לילדי תימן בשכונה. פעיל בנוער העובד ועד גיוסו לצה"ל עבד במחצבה, בפרדס ובגן. עסק בהוראה ולמד באוניברסיטה העברית (מקרא ולשון עברית) עד 1961.
במהלך המאה ה-19 שלחה "האגודה להפצת הנצרות בקרב היהודים" (Association for Promoting Christianity among the Jews) שמרכזה בלונדון לפחות ארבעה שליחים לתימן במטרה לנצר את יהודי תימן הנדכאים: יוסף וולף, יוסף שמואל, הנרי אהרן שטרן והאיג (שלושת הראשונים ה
מושב בגבול הר יהודה והשפלה כשני ק"מ דרומית-מערבית לשער הגיא בצד הכביש שער הגיא-צומת שמשון. שייך לתנועת המושבים. נוסד ב-1950 ככפר עבודה לעולי תימן. עם הזמן נתחלפה האוכלוסייה בעולי קוצ'ין. ענפי המשק בראשיתו: לול, ירקות, גפנים, חרובים ופרחים.
