הכפר סמוך לעיירה שבאם, כשלושים ק"מ מצפון מערב לצנעא.
הידיעות הקדומות שבידי הן משנת תי"ז-1657. בשנה זו נכתב כתב יד של מדרש הגדול, ובו 168 דפים. את החלק השלישי העתיק הסופר ר' יהודה בירב יוסף הלוי פקעה. אחרי הקולופון רשימת בעלים משנת "אתתקס"ח לשטארי (תי"ז-1657) במאתא אלערוס".
יהודי ערוס סבלו מגלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679), ואף סולקו מבתיהם ויצאו לגולה, כפי שמוזכר בקינות על הגלות.
בשנת תרל"ד-1874 בערך חי בכפר החכם מרי יחיא בן יוסף כהן, אשר כתב פירושים לקונטרס שערי קדושה שחיבר מהרי"ץ. בנוי בצורת שו"ת, ומכונה גן החיים.
