All

קַארְנַעָה

לפי מסורת זקני גרוף, הכפר היה מיושב ביהודים בלבד, ובתקופה מסוימת המירו היהודים את דתם, בגלל שתשע פרות נשחטו, וכולן נטרפו בזו אחר זו. בכפר היו עשרות בתים. לא ידוע מתי אירע מקרה זה. ראוי לשיב לב, כי תיאור דומה נאמר גם על יהודי הכפר סלף.

קֻבַאתִיל

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע עשרה משפחות בערך.

קאויל

בכפר חיו יהודים באמצע המאה הי"ט.

שוֹחַטַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים. לא ידוע שמם.

צַרְפַה

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מנחם בן סאלם ובנו יחיא שלוש ריאל, יחיא אפרים ובניו הארון ושמעון שלוש ריאל ויוסף סוכ'רבי שלוש ריאל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות: מנחם, כהן, סוכרבי, ועוד.

צוּרְם

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 4 יהודים: 3 זכרים, נקבה אחת, נשוי אחד ושלושה יתומים. גיל העולים: ילד אחד, שני נערים ואחד מעל ארבעים שנה, אשר עסק במסחר.

שם המשפחה: מליחי, ושם המשפחה הקודם: יוסף.

קַאבֵל בנֵי סִירִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת סאלם שכר.

קאע אליזוד

שם הישוב ידוע לי מסידור אשר נכתב בשנת תרל"ד- 1874. בכתב היד 162 דפים, ובהם סידור כמנהג צנעא. בשער כתב היד כתוב: נכתב פה ק"ק קאע אליזוד יש"ל מערי צנעא... תחת ממשלת... שולטן עבדל אלעזיז, בשנת בקפ"ה.

בקולופון כתוב:

נשלם... היום לחרבן בית ראשון... ברפ"ט שנים ולבית שני אתשצ"ח.

ואולי הכוונה לקאע אליהוד. עיין ערך.

קַאע קַאדֵם

סמוך לעלייה הגדולה לארץ היה הכפר חרב, ולא חיו בו יהודים. עפ"י עשרות הבתים אשר נותרו בכפר, ניתן ללמוד, כי הקהילה היהודית מנתה עשרות משפחות יהודיות.

לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב מהכפר.

צלבי

סבירות גדולה, כי מדובר בצלבי שבואדי עאשר. עיין ערך הבא.

בשנת שנ"ז-1597 העתיק הסופר ר' אברהם בן דוד מצ'מוני את ספר תהילים עם ילקוט מדרשים. מרי יוסף קאפח בהקדמה לספרו חמש מגילות כתב, כי המקום נמצא בדרום תימן.

בקולופון של כתב היד כתוב:

Pages

Subscribe to All