All

באזור שבין צעדה לחידאן היו שבעה ישובים בהם חיו יהודים: אמלח, מגז, פלה, ערו, סאקין, ואדי אכואלד וסוק את'נין. בכל האזור חיו שלושים ושש משפחות, 69 נפש.

בכפר פלה חיו ארבע משפחות יהודיות: 7 גברים, 8 נשים, 4 בנות, 4 בנים. סה"כ 23 נפש.

בנפת חגה היו ישובים רבים בהם חיו יהודים. לא ידוע אם חיו יהודים בכפר הזה. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.

הכפר צ'אהרה נמצא ליד בית אל צורימי, בית אלנוירה ודמת. בין דמת לצ'אהרה עובר נחל. מרחק של שעה וחצי הליכה.

שם הכפר ידוע לי לראשונה מכתב יד אשר העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלמה בן סעדיה קיסי בשנת תנ"ב- 1692. סופר זה העתיק כתבי יד נוספים בשנים תמ"א- תס"ד (1681-1704), בישובים שונים, כמו: פרז מקלט, סודה לצף, ונסמי שבנפת אנס במחוז ד'מאר. הוא התפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים.

באלצ'אהרה הוא העתיק סידור תפילה בשנת תנ"ב- 1692 במימון ר' שלום בן יוסף וגים. בכתב היד רע"ד דפים.

בקולופון כתוב:

צ'אהר הוא אזור בנפת ביצ'א ולוודר.

רוב יהודי במקום מקורם בביצ'א, ורובם היו ממשפחת זכריה. עפ"י המסורת של זקני האזור, היהודים הראשונים הגיעו למקום מחבאן, כתוצאה ממגפה. רב הקהילה סמוך לעלייה היה מרי שלום בן יחיא זכריה, מחבר הספר שו"ת הרש"ז. רוב היהודים היו צורפים, ולרבים מהם היו אדמות אותם עיבדו. היהודים חיו בלב השכונה המוסלמית.

באזור היו שלושה בתי כנסת. הישוב היחיד באזור בו חיו יהודים היה אלשהור.