All

עַרַקַת אלקוּדַיימִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית עשרים משפחות בערך: חביב, קארני הלוי, נהארי הלוי, ועוד.

פוּרְגַאן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים ושבע משפחות בערך.

ברשימת מס החסות אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על גביית המס, מפורטים ל"ב חייבי המס: חיים סעיד מליחי, בנו סאלם מליחי, אחיו יחיא מליחי, סאלם מנצור, בנו יחיא מנצור, אחיו סאלם מנצור, יחיא מנצור, בנו ישראל מנצור, יחיא מסאמי ובנו יחיא, אחיו סאלם מסאמי, אחיו סאלם מסאמי, סאלם חסן, יחיא זוקי, יחיא יצחק, נסים חדאד, בנו סאלם חדאד ואחיו משה חדאד.

במסמך משנת תרצ"ו-1936 ביקש מרי יחיא עומיסי לפטור מתשלום המס את סלימאן מנצור מליחי מפורגאן, עקב מצבו הכלכלי והגופני.

פוּדַעִיָיה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך. כל הקהילה היהודית בכפר עלתה לארץ בשנת תרצ"ד-1934. עפ"י הרב סעדיה חוזה היה בכפר הרכב בית דין.

עַרְעַרָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

פַגְרָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת של יהודים, ממשפחת יהודה.

עֻרְקוּבִי

בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך בעבר היה ישוב יהודי בכפר. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.

מקור שם המשפחה ערקובי על שם כפר זה.

פַגְרָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך. האזור הררי, ומשופע מעיינות אשר זרמו לברכת אגירה. בכפר היו שני בתי כנסת, וראש הקהילה היה ר' יחיא מונגם. היו יהודים בעלי אדמות שעיבדו בעמצם את שדותיהם, וגידלו: דגנים, קטניות, תירס, דורה ועוד.

נראה, כי מדובר בכפר פגרה שבנפת עוד שבמחוז אב, שם חיו עשרות משפחות.

עיין עוד ערך הבא.

עַרוּס

הכפר סמוך לעיירה שבאם, כשלושים ק"מ מצפון מערב לצנעא.

הידיעות הקדומות שבידי הן משנת תי"ז-1657. בשנה זו נכתב כתב יד של מדרש הגדול, ובו 168 דפים. את החלק השלישי העתיק הסופר ר' יהודה בירב יוסף הלוי פקעה. אחרי הקולופון רשימת בעלים משנת "אתתקס"ח לשטארי (תי"ז-1657) במאתא אלערוס".

יהודי ערוס סבלו מגלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679), ואף סולקו מבתיהם ויצאו לגולה, כפי שמוזכר בקינות על הגלות.

בשנת תרל"ד-1874 בערך חי בכפר החכם מרי יחיא בן יוסף כהן, אשר כתב פירושים לקונטרס שערי קדושה שחיבר מהרי"ץ. בנוי בצורת שו"ת, ומכונה גן החיים.

פיוש

השם אלפיוש ידוע לי בהקשר לעליית הרב סעדיה חוזה בדרכו לעדן.

לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים.

Pages

Subscribe to All