All

יהודי הכפר פרוה מוזכרים ארבע פעמים במסוודה- פנקס בית דין צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח.

ראשית, ביום חמישי ח"י באדר ב' בע"ח-תקכ"ז-1767 נכתב, כי סאלם בן סעיד אבו סעיד גירש את אשתו סעידה בת סעיד רחבי, וגבתה את בגדיה לפי שומה בישוב פרוה. רבע קרוש העבירה לגביית יחיא והב, ובהמשך מפורטים התשלומים הכרוכים בגירוש. משמע שהיה להם בן.

שנית, ביום חמישי ט' במרחשון ב"פ-תקכ"ט-1768 נכתב, כי דאוד צ'אהרי מפרוה, ישלם קרוש פחות רבע בתשלומים, לסאלם עראקי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות יהודיות, אשר המירו את דתם ברעב הכבד של שנת תרס"ה-1905.

באזור שבין צעדה לחידאן היו שבעה ישובים בהם חיו יהודים: אמלח, מגז, פלה, ערו, סאקין, ואדי אכואלד וסוק את'נין. בכל האזור חיו שלושים ושש משפחות, 69 נפש.

בכפר פלה חיו ארבע משפחות יהודיות: 7 גברים, 8 נשים, 4 בנות, 4 בנים. סה"כ 23 נפש.

בעבר היה הכפר מיושב ביהודים בלבד. לא ידוע מתי, אך בשנה מסוימת נחרב הכפר עקב גזירת שמד, חלק מיהודי הכפר ברחו כדי להציל את עצמם, חלק נהרגו על קידוש השם, וחלק המירו את דתם.