Page 12 - עלון האגודה - שבט תשפב
P. 12
כך מהווה דיואן השירים של יהודי תימן מסמך תרבותי המשקף נאמנה את עולמם החברתי ואת ייחודם הרוחני, לא פחות מאשר הוא מקור ספרותי. גם המונחים שניתנו לסוגי השיר, אלה המיוחדים לשירתם בלבד, הם מסימני הייחוד שהטבעו בשירה זו. ימיהם כימי הדיואן עצמו, והם מייצגים תערובת של מסורת יהודית (שירות, ה ֵלּלות) ושל השפעה ערבית מקומית, לשונית ופולקלוריסטית
(נשווד, זפאת וחדויות, קציד). * מתוך ספרו של ד"ר יהודה עמיר, "ישקף – שירת רבי יוסף בן ישראל". ניתן לרכוש
באתר האגודה בעלות של ₪80.
משה אוסי
לתמורות החברתיות והרוחניות שעברה יהדות תימן ב-350 השנים האחרונות. כחובבי שירה מובהקים זכו יהודי תימן לשפע דברי שירה ופיוט, מספרות ספרד ומיצירתם העצמית. רק בדרך של מיון וסיווג יכלו לשמר את העיקר ולדחות את הטפל. בחלוקת השירים לסוגים ביקשו להשליט סדר ברפרטואר השירים ולקבוע את מקומם בפרקטיקה של הזמרה. אין ספק שהחלוקה לסוגים היא פועל יוצא של התפתחות השירה והשתרשותה בחיי החברה שלהם. בה בשעה שחלוקה זו משקפת אבחנות צורניות ופונקציונליות, היא משקפת גם העדפות רוחניות. משום
ענייני דיומא
>> ט"ו בשבט בסימן " ִכּי ָה ָא ָדם ֵעץ ַה ָשּׂ ֶדה"
בתוך תוכו כבר מפכים חיים חדשים שאמנם לא נראים כלפי חוץ, אך באביב יתגלו במלוא עוזם, ואז יפרח העץ ויניב את פריו שוב. כך גם ימי עם ישראל: בעיתות של חושך וגלות, כאשר רבות הצרות והרדיפות, נראה כאילו הוא עומד להיעקר משורשיו, חס ושלום. אך למעשה, בפנימיותו אור הגאולה כבר זורם בעורקיו עוד בהיותו בגולה; דרך אגב, גולה וגאולה שורשים קרובים – גלגל הוא בעולם, הגאולה היא תוצאה של הגולה. העץ עתיד ללבלב שוב. חלק מענפיו נבלו, אך שורשיו וגזעו שרירים וקיימים להוציא מהם חוטרים ונצרים.
אנחנו נמצאים בחודש שבט, ויש המברכים זא"ז בברכה: שמיעת
בשורות טובות. שבט הוא החודש של התחלת הלבלוב והצמיחה, והוא מסמל לעמנו התחלה ופתח לשני חגי גאולה שיבואו אחריהם, גאולה מידי המן בפורים ויציאת מצרים בפסח הנביא ישעיה אומר:" ִכּי ִכי ֵמי ָה ֵעץ ְי ֵמי ַע ִמּי"; מה המיוחד בעם ישראל שהנביא
משווה את ימיו כימי העץ? ימיו של העץ רצופים תלאות: בחורף עומד העץ ערום ללא עליו, חשוף הוא לקור, לגשם ולשלג, והוא נראה כאילו אין לו תוחלת ותקווה. אך למעשה
12 האגודה לטיפוח חברה ותרבות | שבט תשפ״ב
