All

מלחי, סעדיה

מרי סעדיה מלחי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - בית דין צנעא. שמו מוזכר בהקשר לבנו מרי יחיא שליח בית דין צנעא בתחום מסירת גטין. עיין ערך קודם.

מלחי, יחיא בן מרי סעדיה

מרי יחיא בן מרי סעדיה מלחי היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שלושה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא בשנים תקכ"ו - תקכ"ח (1766 - 1768).

ראשית, ביום רביעי י' באב בע"ז - תקכ"ו - 1766 גירש יחיא בן יוסף מעלם את יבמתו זהרה בת שלום שעובי בגט שליחות, באמצעות שליח בי"ד מרי יחיא בן מרי סעיד מלחי.

בפנקס בית הדין כתוב:

מימוני, אברהם

מרי אברהם מימוני היה מחכמי הישוב הזם בתחילת המאה העשרים. הכפר הזם נמצא במחוז ארחב מצפון לצנעא, לא הרחק מהעיר עמראן. מקור שם המשפחה מימוני, כנראה, ע"ש הישוב בני מימון שבמחוז חאשד, מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וחמש משפחות בערך: חדאד, בוצי, מימוני, נהמי, קארני, צארום, סלמי, צובארה, עמר, נהארי, עקבי, רדמי ועוד. חכם נוסף בקהילה בקהילה זו: מרי יחיא בוצי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס הוא מוזכר פעמיים עם אחיו שלמה, פעם תרם שש ריאל ואחיו שלמה ריאל אחד, ובפעם השנייה לא כתוב הסכום.

מידאני, יחיא אברהם

מרי יחיא אברהם מידאני היה חכם, וכנראה, רב הקהילה היהודית בישוב אלצ'אף בתחילת המאה העשרים. הכפר אלצ'אף נמצא במחוז גהראן מדרום לצנעא.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה ארבע משפחות בערך: מידאני, ונה, סראג ועוד. לפני שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: שלמה ושמעון תרמו, אך לא מצוין הסכום.

מחדון, שבתאי בן פנחס הלוי*

מרי שבתאי בן פנחס הלוי מחדון נולד בשנת תרמ"ט - 1889 בישוב אלהג'ר עיר המחוז של חידאן, בצפון תימן. אמו לולוה בת נעמה בת יחיא ממשפחת גירחש. למד תורה אצל דודניו האחים מרי אברהם ויעקב בני סלימאן גירחש, ובהמשך אצל דודו, אחי אביו, מרי לוי מחדון, אשר עלה לארץ בשנת תרס"ז - 1907 או סמוך לכך, ואשר היה ממייסדי שעריים. עיין ערך קודם. התפלל ולמד תורה בבית הכנסת של המשפחה "כניס אלעיליה", הן מפני קדושתו והן מפני מקומו הגאוגרפי הגבוה.

מחווג, שלום

מרי שלום מחווג היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ושם כתוב, כי ביום חמישי פרשת יתרו בפ"ה - תקל"ד - 1774 עסק בית הדין בחלוקת ירושה וספרי קודש של המנוח יחיא אבהר: תאג', סידור, ילקוט נ"ך, ועוד. בין ספרי הקודש מוזכר ספר שלושה תרגומין של מרי שלום מחווג. נושא זה העסיק מספר פעמים את בי"ד צנעא, וקודם לפסיקת מרי שלמה גמליאל עסקו בנושא זה מהרי"ץ, מרי דוד קאהרי ודיין נוסף, ביום רביעי י"א באלול בע"ט - תקכ"ח - 1768.

בפנקס בית הדין כתוב:

מחווג, יוסף

מרי יוסף מחווג היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שני כ"ג באלול ב"פ - תקכ"ט - 1769 נכתב בפנקס, כי חנה ושמחה בנות מרי יוסף מחווג מכרו את הבית שהוריש להן אביהן ברחוב חגאגי בצנעא בשלושים וחמשה קרוש בתשלומים, כאשר התשלום הראשון בערב חנוכה ב"פ לשטרות. ניתן להסיק, כי מרי יוסף נפטר לפני חנוכה ב"פ - תקכ"ט, וכי היו לו שתי בנות בלבד.

בפנקס בית הדין כתוב:

מחזרי, דוד

מרי דוד מחזרי היה חכם בישוב צואדחה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר צואדחה נמצא באזור עותמה במחוז ד'מאר מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה תשע משפחות בערך: רדאעי, לדאני, מחזרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי סעדיה רדאעי ומרי סעדיה לדאני.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו אהרון תרמו ריאל אחד.

מחדון, לוי בן סעדיה הלוי*

מרי לוי בן סעדיה מחדון הלוי נולד בעיר חידאן שבצפון תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא היה דיין בקהילה בעיר חידאן. אחיינו הוא מרי שבתאי בן פנחס מחדון, עיין ערך הבא. הוא עלה לארץ עם קבוצה הגדולה של העולים מצפון תימן בשנת תרס"ז - 1907 או סמוך לכך. הוא היה ממייסדי המושבה שעריים שברחובות.

בשנת תרפ"ט - 1929 הוקם בית דין לקהילה, ובו היו חברים: מרי דוד בן שלום קפרא, מרי שבתי מדהלה ומרי לוי מחדון. בהמשך הצטרף מרי שלמה לולוי. בית הדין פעל בעיקר בתחום האישות, למרות שלא קיבל הכרה רשמית, והיה מתכנס בביתו פעמיים ושלוש בשבוע. בית הדין פעל עד שנת תש"ה - 1945, והתפרק מאליו.

מזעקי, משה

מרי משה מזעקי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע משני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.

ראשית, בפנקס בית הדין נכתב ביום ראשון כ' בסיון בע"ו - תקכ"ה - 1765, כי יצחק בנו מכר ללולוה בת משה שרפי את הבית שקנה קודם לכן בסכום של שמונה קרוש.

בפנקס בית הדין כתוב:

קנה יצחק בן מ' מוסי' אלמזעקי שהוא כבר מכר ללולוה בת מוסי' אלשרפי את הבית שקנה אותו לאחר (מות) היתום סעיד בן סעיד אלידאעי, מלפני תאריך זה בשמונה קרוש. וגבה את המחיר במלואו בעין עד פרוטה אחרונה. יום א' כ' סיון בע"ו.

Pages

Subscribe to All