רֻצַאבַה

הידיעות הקדומות על הישוב היהודי הן משנת תמ"א- 1681. בשנה זו חי בישוב הפייטן ר' שלמה בן יעקוב יהודה. הוא חיבר את הפיוט "כל ברואי עולם", ועוד. הפיוטים ידועים מסידורים כתובי יד, שם כתוב: "שלמה בן יעקוב ממשפחת יהודה מעיר הק"ק רצאבה".

בשנת תצ"ה-1735 הועתק ספק השו"ע טור אורח חיים. לא ידוע שם הסופר. הועתק עפ"י דפוס ויניצאה שנ"ד- 1594.

בהקדמה כתוב:

שלחן ערוך לפני זקנים עם נערים בכרך קטן למען ישאוהו עמם להגות בו בכל עת ובכל מקום כאשר יחנו או יסעו, חברו... יוסף קארו נדפס בוניציאה שנת שמחו על ידי זואן דיבארה.

ונתחדש ההעתק פה במתא רצאבה שנת תורת ה' תמימ"ה.

מצאתי כתב יד של הלכות הרמב"ם, אשר העתיק הסופר ר' יוסף בן עודד הלוי, בשנת קמ"ב-1382, במימון ר' עודד בן יפת הלוי. כתב היד נמכר בישוב רצאבה בשנת תק"א-1741.

בשנת תקל"ט-1779 נכתבה כתובה בנשואי יוסף בדיחי וסלאמה בשארי. חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה, ר' שלום בן יוסף ור' משה בן ישועה.

בשנת תקנ"ז-1797 נכתבה כתובה ברצאבה בנשואי סלימאן עואץ' ומרים בשארי. חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה, ר' דוד בן שלום ור' מעודד בן מעוצ'ה.

בשנים תרי"ט-תרמ"ד (1859-1884) העתיק הרב הראשי של רצאבה מרי יחיא בן יחיא קאפח מספר כתבי יד: ספר הפטריות בשנת תרי"ט-1859 במימון ר' יחיא בן יחיא מעוצ'ה בשארי, וכן קובץ בהלכות שחיטה בשנת תרמ"ד-1884, סידור תפילה, ועוד. הוא נפטר ברצאבה בתחילת המאה העשרים.

בהקדמה להפטריות הוא כתב:

פה קהל קדוש רצאבה יע"א שנת וזכרתי את בריתי יעקוב (תרי"ט-1859)... ספרא חלשא הצעיר בן מוהר"ר יחיא אלקאפח יצ"ו. ונכתבה לתשוקת... יחיא בן יחיא מעוצ'ה אלבשארי.

בשנת תרכ"ז-1867 הועתק סידור תפילה ברצאבה. לא ידוע שם הסופר.

בשנת תרנ"ה-1895 העתיק הסופר מרי סעדיה בן שלום תערנשה ספר העוסק בהלכות וטעמים, ספר השחיטה מקור חיים ועוד. בספר הראשון קי"ז דפים, ובהם הלכות אישות, עדות שטרות, לוה ומלוה ועוד, משמע, כי הוא היה רב קהילה או מנהיג בקהילה.

ברשימת הבעלים בכתבי היד: סעיד סאלם, מוסא סלימאן, יחיא הבה, מסעוד סאלם, יחיא קאפח ועוד.

בשנת תר"ע-1910 שמש ראש הקהילה מרי נסים שלום.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שישים וחמש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סאלם חנש ובנו מרי סעיד ובן בנו סאלם ריאל וחצי, מרי סלימאן חנש ובנו סעיד ובנו סאלם ריאל, יחיא ובנו יחיא, סאלם דאוד חיים ויוסף ריאל, סעיד חאמי ובנו סאלם ובנו סלימאן, אחיו מעוצ'ה, מוסי מור, יחיא סלימאן, יחיא נוני ובניו נסים ויחיא, סלימאן נוני ובניו אברהם חיים יחיא ודאוד, הלאל סאלם, אחיו מרי סעיד סאלם ובניו סאלם ויוסף, סעיד סאלם אעגם, יוסף חסן ובניו סלימאן ויחיא, סעיד ידומי ובנו יוסף, מרי סאלם יחיא ובנו מרי נסים, יחיא הלאל ובנו משה ובנו סאלם, סעיד וחיים, יוסף נוני ובניו חיים ויחיא, חיים חסן ואחיו סאלם, דאוד הלאל ובנו סעיד ובן בנו, מחפוץ' יעקוב ובנו יחיא, סאלם אסוד ובניו יחיא ויוסף, מרי יחיא קרואני ובנו סאלם ובנו יהודה, יחיא ובנו ישועה, סאלם דאוד חנש ואחיו יוסף, סעיד חכימה ובנו מרי יוסף, סאלם וחיים, יוסף חכימה ובנו סעיד, מרי חיים קאפח ובנו יחיא, סאלם עואץ' ואחיו חיים, יחיא בן יחיא ובן אחיו סאלם מוסי', מרי הארון יוסף ובניו סאלם ויחיא, מוסי' סלימאן ובנו יחיא ובן בנו סלימאן, סאלם סעאדי, מרי מוסי' יחיא ובנו חיים ובניו חיים ויחיא סאלם ושמעון ובנו נסים, דאוד עואץ' ואחיו סאלם, אברהם סאלם ובניו שמעון יוסף וסאלם, מרי נסים סאלם ובניו סאלם ונסים, יהודה חיים סעיד, מוסי' יחיא חסן ובניו דאוד ומוסי', שוכר מוסי' ובנו חיים, יחיא משה ובנו יעקוב, שמעון יעקוב ובניו יוסף סאלם ודאוד, מרי עואץ' אשתר ובנו נסים חצי ריאל, יחיא בן יחיא ובניו יוסף מוסא וסאלם, משה אשתר ואביהם, סלימאן סעיד וסנו סאלם ואחיו חסן ואביהם סעיד, יוסף סלימאן והגב' קדריה בת קאפח שתי ריאל.

חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי סאלם חנש ובנו מרי סעדיה, מרי סלימאן חנש, מרי סעיד סאלם, מרי סאלם יחיא, מרי יחיא קרואני, מרי יוסף בן סעיד חכימה, מרי חיים קאפח, מרי אהרון יוסף, מרי מוסי יחיא, מרי נסים סאלם ומרי עואץ' אשתר.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית חמישים משפחות בערך: חנש, הלל, יהודה, נוני, בדיחי, קאפח, חוכימא, קרואני, ידומי, טיירי, אסווד, עווד, ג'פש, לוזי, חאמי, בשארי, מוסא, ועוד. בקהילה היו שלושה בתי כנסת. היהודים התגוררו בשכונה נפרדת מהמוסלמים. הישוב ידוע בריבוי תלמידי חכמים.

חברי בית דין סמוך לעלייה: מרי שלמה בן יחיא קרואני, חיבר את הספר שושני הגנים, נפטר בכפר סבא בתשמ"ג-1982, וכן מרי נסים בן נסים רצאבי, אשר נפטר בכפר סבא בשנת תשנ"ב-1992. הוא אביו של הרב יצחק רצאבי מבני ברק.

ביום רביעי כ' בכסלו תש"י בצעו הערבים פוגרום ביהודי שיך עותמאן, הסמוכה לעדן. בין ששה עשר הנרצחים היה יעקוב יחיא מרצאבה. בן ל"ה שנה, והותיר אחריו שני ילדים.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 69 יהודים: 39 זכרים, 30 נקבות, 7 רווקים, 29 נשואים, 3 אלמנות, 8 יתומים, ושבעה נפטרו במחנה. גיל העולים: 20 ילדים, 18 נערים, 16 מעל עשרים, 6 מעל שלושים, 3 מעל ארבעים, 3 מעל חמישים, ושלושה מעל שישים שנה. היהודים התפרנסו ממסחר, חקלאות, נגרות, נפחות, קדרות, תפירה, והנשים מקליעת סלים וקדרות.*

שם המשפחות: אשתר, בשארי, ג'ידא, ג'רופ, דוד, חאמי, חגבי, חוכימה, חתוכה, ידומי, לוי, לולוי, נוני, סנואני, סעיד, עואץ', פנחס, קתוע, רצאבי, ושם המשפחות הקודם של הנשים: דין, הלאל, חודני, יחיא, מוסא, מעסג'י, סאלם וסלימאן.