מֻרַאטַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: שני גברים, שתי נשים ושני בנים, סה"כ ששה יהודים.

בנפת נגראן, היום בשטח סעודיה, היו ששה ישובים בהם חיו יהודים: צגיר, חדאן, גרבה, מראטה, צחצה ואבו גבאר. בכל האזור חיו שלושים משפחות יהודיות בערך, קי"ד נפש.

בספר עליית מרבד הקסמים מתוארת עליית יהודי נגראן לישראל, בעלייה הגדולה לארץ, בלווי מסמכים מקוריים. ממסמכים אלו ניתן ללמוד, כי כל יהודי נגראן מנו מאה וחמישים נפש, כל רכושם היה 480,13 ריאל, אותם שדד הממשל הסעודי, במעבר לתימן. יהודי נגראן הגיעו בתחילת שנת תש"י-1949 לצעדה בחוסר כל. מנהיגי הקהילה היו: מסעוד בן סלימאן, יוסף בן עאבץ, יוסף בן אהרון, יוסף חלא וסעיד בן גמיל. מוזכרים גם רחמים השאש, יוסף בן גמיל חלא ואברהם בן יעקוב.