בתימן לא היו נעליים אלא לעשירים, והנוהג לנעול נעליים החל בראשית המאה העשרים.
אַנְתּ פְ´דַּא בַּשְמֲקִהּ
אתה כפרת נעליו
בֲּשַאמִק
נעלים
בַּשְמַק עֲלַא אַלַאס וֲלַא חַאגַּת אַלְנַּאס
נעל על הראש ולא צדקה מאנוש
הַא בַּשְמַק יְלַא מַא תְּרַצַּ´א
הא לו נעל באם לא יתרצה
לַאעִץ בַּשְמַק
לועס נעל, בפיו נעל
נאמר על אדם אשר כועס בלא סיבה מספקת.
