אִבְּכִּי עֲלַא מַן כַ´אף עַקְלִהּ וֲלַא עֲלַא מַן מַאתּ
תבכה על מי שנתמעטה דעתו ולא על מי שמת

בֲּכַּוּ מִן כּוּל עֵין
כל עין ביכתה אותו (על צערו או על אובדנו)

יְבַּכַּוּ אַלְחֲגַּר
יגרמו לאבנים לבכות

יְבַּכַּוּ טְיוּר אַלְסֲּמַא
מראיהם יבכה אפילו את עוף השמיים

לַא תִּבְּכִּי עֲלַא מַאן מַאתּ אִלַּא עֲלַא מַאן כַ´לַּף אַלְנֲּצֲלאתּ
אל תבכה על מי שמת אלא על מי שהגיע לנפולת החיים

אַלְבֵּית חֲגַּא אַלְאָדָ´ם
הבית הוא מבצרו של האדם

אַלְבֵּית עֲטַל
הבית ריק (מכל דבר אוכל)

בֵּית הַכְ´סֵא
בית השמוש, בית הכסא

בֵּית הַחַיִּים
בית הקברות, בלשון סגי נאור  

בֵּית הָעָלְמִין
בית העלמין, בית הקברות

בֵּית תַּלְמוּד´
חדר, בית ספר

חַאל פִ´י בֵּיתִּהּ
גר בביתו

מַרְעִין בִּישִין
חולאים רעים

קְדּוּ פִ´י סְפַ´אל אַלְבִּיר וּמְרַגִּם
כבר הוא בתחתית הבאר ועודנו משליך אבנים. למרות שכבר הוא בשפל המדרגה עדיין מנסה הוא להיפרע מיריביו