מושב בשפלה בצד כביש הגבורה כארבעה ק"מ צפונית-מערבית לצומת שמשון. משתייך לפועל המזרחי. נוסד ב-1950 על ידי עולי תימן בכפר הנטוש בית סוסין. משעזבוהו באו במקומם עולי קוצ'ין. ענפי המשק בראשיתו: גידולי שדה, כרמים, לול וירקות.
העיר השנייה בגודלה בתימן ובירתה השנייה בדרום-מערב הארץ, במרחק 250 ק"מ מצנעא. יושבת על פרשת דרכים: צפונה לערים אב, ירים, ד'מאר וצנעא, דרומה-מזרחה לעיר הנמל עדן. נמצאת בגובה של כ-1,500 מ'.
שני סוגים בתימן: א. דף - תוף מסגרת קטן המשתייך לפי המיון המדעי למשפחת הממברנופונים שבהם מופק הצליל בעזרת ממברנה (עור) ורעידתו יוצרת את הקולות. נפוץ בשירת נשות צנעא ומנאכ'ה: המשוררת הראשית מתופפת בו ורעותה נוקשת על הצחן; ב.
יישוב קהילתי בשומרון בגובה 680 מ' על גב ההר בצומת הדרכים ירושלים-שכם, דרך חוצה שומרון וכביש הבקעה, על שם יישוב בנחלת אפרים (יהושע יז, ז). נוסד בתשל"ח על ידי בני מושב ברקת בסיוע תנועת אמנה. לימים הצטרפו אנשי כהנא. מונה כמאה משפחות מכל שבטי ישראל.
שכונה בתל אביב. נוסדה בתרצ"ה (1935) על קרקע שרכשה קבוצת "שמשון" שהקימו באותה שנה יוצאי עדות שונות. קבוצה זו עסקה ברכישת קרקעות מערבים ומכירתן ליהודים. הקרקע נחלקה למגרשים שנמכרו לאנשים פרטיים ולאחר שעלו על הקרקע החזירו חובם בתשלומים.
מאז תקופת חז"ל נשתמר רק בתימן המנהג לתרגם לארמית בשבתות ובחגים את הקריאה בתורה (אונקלוס) ובהפטרה (יונתן). קריאת התרגום ניתנה לילדים מגיל חמש שנים ומעלה, על פי תור, משבת לשבת, ובחגים בדרך כלל על פי מכירה. אם לא היו ילדים קראוהו מבוגרים.
מושב בשפלה כשלושה ק"מ צפונית-מערבית לצומת שמשון, על פי הפסוק "תרים ידך על צריך" (מיכה ה, ח). משתייך לפועל המזרחי. נוסד ב-1950 על ידי עולי תימן. יותר מ-400 נפש ב-64 משקים (12 משפחות מעולי קוצ'ין) ו-18 בנים ממשיכים.
כתר בצורת משולש המתנשא לגובה שחבשו הכלות בצנעא. פירוש המלים הוא שבכת מרגליות. היה עשוי מחיבור פנינים וחרוזים בצבע שחור ואדום לסירוגין, ואליהם חוברו נטיפות שכיסו את מצח הכלה. פרחים ריחניים וענפי ריחאן הקיפו את הכתר ואת הפנים מן הצדע ועד הסנטר.
