All

קליעת סלים (עזף)

קליעת סלים (עזף)

קליעת נצרים היתה מלאכה נפוצה בתימן ונמשכת אף בישראל. עבודת נשים שמוצריה כללו: מחצלות, מטאטאים, סלים, מגשים וכלי נצרים בצבעים שונים ובקישוטים מגוונים ששימשו ככלי הגשה ללחם, פיצוחים, צימוקים, פירות וירקות.

קמח

קמח

ראה: טחין.

קמיעות

קמיעות

נועדו לשמש כמגן נגד פגעים רעים. בתימן היו להם צורות שונות, אך צורת המשולש היא המקובלת. החתן ענד בחתונתו סביב צווארו נרתיק כסף המכיל כתבי סגולה שעל פי האמונה מגנים עליו. לעתים קרובות הכניסום כחלק מן התכשיטים גם לנשים ולילדים.

קעטבה

קעטבה

עיירה בדרום תימן ששימשה בעבר נקודת גבול בין האזור שבשליטת האמאם לבין אזור החסות הבריטי. מוקפת חומה ובה שני שערים, אחד לכניסה ואחד ליציאה. סביב העיר היו מערות חצובות בהר והתגוררו בהן עולים יהודים שבאו מן הצפון, מצעדה ומחידאן, בדרכם לעדן.

קפאעי, עמרם בן שלמה

קפאעי, עמרם בן שלמה

חי ופעל במאה ה-15. תלמיד ר' דוד בן סעד. בשנת ה"ר (1440) לערך כתב ביאור פילוסופי על פתיחת הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה (מהדורת י' קאפח, קבץ על יד יב, ירושלים תשמ"ט). מרבה להביא מספרי הרמב"ם ומקורות פילוסופיים, כמקובל באסכולה המיימונית בתימן.

קפה

קפה

ראה: קהוה.

קפוע

קפוע

ראה: לחם ומיני מאפה.

קפרא, פינחס

קפרא, פינחס

1891-1983. נולד במחוז חידאן שבתימן. עד עלייתו ארצה ב-1909 למד ב"חדר" מפי מורה פרטי. עד 1944 היה פועל חקלאי בפרדסי האיכרים ברחובות אך משנותיו הראשונות בארץ נודע כאיש ציבור למופת.

קראם

קראם

ראה: לחם ומיני מאפה.

קרח, חיים בן יוסף

קרח, חיים בן יוסף

צנעא, 1824-1914. למד מפי ר' יוסף קארה ומפי הדיין ר' אברהם ערשי. בפרנסתו היה סמוך אצל אביו. העתיק ספרים וטווה חוטי ציצית. לימד תינוקות של בית רבן וכן מבוגרים בבית הכנסת אלשיך. דרשן מעולה וראש המדברים, בעל חוש פדגוגי מעולה. עסק הרבה בקבלה.

Pages

Subscribe to All