שיח ירוק עלים ללא פרי. עליו נקטפים בעיקר מראשו כשהם רכים ועדינים. מקובל מאוד בקרב בני תימן (בעיקר בכפרים) הלועסים אותו זמן ממושך בלא לבולעו להנאה ורגיעה. מייחסים לו סגולות שונות כגון הגברת כוח גברא, שיכוך כאבים והרגעה נפשית.
רוב בני תימן נפטרו בבתיהם. בצנעא, השאירו את המת במקומו והסירו את כל הקישוטים מחדרו. את הגבר כיסו בטלית ואת האשה באריג שחור (שקה) שבו נהגו הנשים להתכסות בלכתן ברחוב.
'ספר הזוהר' הגיע לתימן כבר במאה ה-14 ומובאות ממנו מצויות במדרש אלציאני הוא פירוש נביאים ראשונים לר' אברהם בן שלמה. רעיונות קבליים ראשוניים נמצאו בכתבי ר' דוד בן ישע הלוי שחי בסוף המאה ה-15 ובראשית המאה ה-16.
יוצרת מחול. 1897-1987. ממייסדי תנועת ריקודי העם בישראל והמפעל לטיפוח ריקודי עדות. עוררה רקדנים יוצאי תימן לשוב למקורותיהם ויוצרי מחולות-עם ישראלים לשלב ביצירותיהם דגמי תנועה וצעדים ממסורת תימן.
שיח גדול שנופו דומה לעץ ההדר. תדיר ירוק ועלוותו סמיכה ומבריקה. גדל באזורים טרופיים שבהם יורדים גשמים במשך רוב חודשי השנה לבד מעונת ההבשלה של הפרי. מוצאו המשוער של עץ הקפה בחבש ומשם הובא לערב לפני 500 שנה בערך.
נולד בנס ציונה ב-1944. קצין מצטיין בחיל השריון. במלחמת ששת הימים זכה בעיטור המופת ובמלחמת יום הכיפורים קיבל את עיטור הגבורה. בוגר פו"ם והמכללה לביטחון לאומי.
פסקה שכותב הסופר, לרוב בדף האחרון של כתב היד, ובו הוא מציין את שמו, מקום ההעתקה ותאריכה. הסופרים בתימן נהגו להוסיף פרטים אוטוביוגרפיים ואחרים בקולופון ולעתים האריכו בכך עד כדי הפיכת הקולופון לכרוניקה בעלת חשיבות תיעודית רבה ביותר.
הוגה דעות, מגדולי התורה בישראל בדורות האחרונים. נולד בלטביה ב-1865 ונפטר בתל אביב ב-1935. עלה ארצה ב-1904. שימש רבה של יפו מ-1904, ומ-1921 עד פטירתו הרב הראשי האשכנזי הראשון לא"י.
