All

קביטה (קביטי)

נראה שלא חיו יהודים בכפר באופק קבע, אלא "עאזבו" שם, דהיינו, עבדו במקום מספר שבועות וחדשים, ובחגים המרכזיים היו שבים אל משפחתם. אחד מהם הוא מנחם עמראן, אשר משפחתו חיתה בכפר מזבר. הוא התאונן על הכסף הרב שחייבים לו המוסלמים, ועל כליו שהותיר שם. המוסלמים במקום נחשבו שונאים מאוד ליהודים.

שַעְב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות, ממשפחת מליחי.

קַארַת עַאפִיש

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

צ'לימה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש או ארבע משפחות יהודיות, ממשפחות ישועה ודאוד.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אלמנה כבת חמישים עד שישים שנה, ממשפחת כהן.

קוארה

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר. את המיקום מצפון לצנעא, הערכתי על סמך הישובים המוזכרים בסמיכות לכפר.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מוזכר שם הכפר בחלק של המאזן הכספי, ולא בחלק של התורמים, ולכן לא ידוע לי מספר המשפחות ושמותיהן.

קוּבַאט

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

צ'פיר

מבצר צ'פיר מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרנ"ג-1893. לא ידוע לי אם היה במקום ישוב יהודי. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.

עַרַקֵה (עראקה)

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ערקה עשרים משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סלימאן נהארי (מי שברך) שש ריאל, עמראן נהארי ריאל, יחיא נהארי שש ריאל, יחיא בן יוסף סאלם ריאל ורבע, סלימאן בן יוסף סאלם ריאל ורבע, עמראן בן יוסף סאלם, יוסף בן יוסף סאלם, סעיד בן סעיד שש ריאל, שמעון בן יעקוב שש ריאל, עמראן בן יחיא מסעוד שתי ריאל ורבע, מנס בן יעקוב, סאלם צורית ריאל ורבע, אברהם מסעוד ארבע ריאל, יחיא בן יוסף הארון שתי ריאל ורבע ויחיא בן אברהם מסעוד.

Pages

Subscribe to All

על האנציקלופדיה

לא נמצאו תוצאות