ענק זה נפוץ ברחבי תימן, ושמותיו השתנו מאזור לאזור (במרכז - דקה, ר' דקק או כשח, ר' אכשאח), הוא מורכב מחרוזי כסף גדולים (בצנעא - קחטה, קחאט, בד'מאר ובתימן הדרומית – חסכ) ולעתים בשילוב עם חרוזי ענבר. חרוזי הכסף עוטרו בדגם עדשים (בלסן) או בדגם זרעוני שעורה (שעיריאת). במרכז הענק - קמיע (כתאב, חרז או לוח), ובענק זה הכיפה השמאלית היא מכסה, דרכו הכניסו לקמיע קלף עם נוסחה מאגית.  

בצנעא הענק היה חלק ממערכת תכשיטיה של המוסלמית ונקרא לאזם, ואילו בקרב יהודי הבירה ענדו אותו רק פעוטות וכלות, שכן לחפץ של "האחר" המוסלמי יוחסה בראכה (ברכה), שבכוחה להגן עליהם במעמדם הסיפי הרגיש. במקומות אחרים בתימן ענדו אותו כלות ונשים יהודיות ומוסלמיות.