דְּ'רבּה

דְּ'רבּה

התּגרותּ, התּאנותּ.
Usage and Proverbs: 

אדּם שבּעצם מציאותּו או דּבריו הבּלתּי-שקולים, הוא גורם לרוגז ולמחלוקתּ, נקרא דִ'רבֵּה. העושה או אומר דּבּר כּדּי שיענו לו ועל-ידּי כּךּ ימצא תּואנה למריבּה נקרא :בְּיִדּדַ'רַבּ.

מילון: