teman

בחג השבועות נהגו לאכול יהודי מרכז תימן בצק מטוגן בשמן המכונה "זלאביא". כך כתב מרי יוסף קאפח זצ"ל בספרו הליכות תימן כי בפת שחרית של חג השבועות נהגו בצנעא להכין "זלאביא" (עמודים 29, 312), וכך נוהגים עד היום להכין בחג השבועות בקרב קהילות יהודי מרכז תימן כמו יוצאי העיר מנאכ'ה, ועוד. בתימן נהגו להכין סוגי בצק שונים, חלקם עם שמרים כמו ה"זלאביא", וחלקם ללא שמרים כפי שנקרא באזורים שונים בתימן "רוקק" (בצק דליל עם שמרים), או "סולע" (ללא שמרים). בכל רחבי תימן ואף בכל העולם נהגו להכין בצק ולטגן בשמן, והם נקראים בשמות שונים, כמו סופגניות, "ספינגים", וכדומה.

שאלה זו עולה בדרך כלל בקרב לומדי משנתו של הרמב"ם, שכן בכל כתביו טרח להדגיש את גודל ההישג שיש למי שזכה לקבל נבואה. מדובר במעמד נשגב כל כך שעל מנת להשיגו צריך האדם קודם כל להיות בעל כישורים מולדים, הן בתחום השכלי והן בתחום הפעלת הדמיון.

בשבתות האחרונות קהילות רבות בישראל קוראים את מסכת אבות. מסכת אבות היא מסכת שיש בה מסרים ודרכי חינוך כדי להוליך את האדם בצורה ישרה ובריאה. וכבר כתב על כך הרמב"ם בהקדמה לשמונה פרקים: "וכבר אמרו, עליהם השלום: "האי מאן דבעי למהוי חסידא - לקיים מילי דאבות". ואין אצלנו מעלה למעלה מן החסידות אלא הנבואה, והיא המביאה אליה, כמו שאמרו: "חסידות מביאה לידי רוח הקודש".