מרי חוטר בן יוסף היה חכם או אף דיין בצנעא במאה הט"ז. הוא ידוע לי מתוך חתימתו על תקנת ציבור העוסקת בכללים בהתנהגות בסעודות מצווה: אין להישאר לאחר גמר ברכת המזון, כיוון שהדבר גורם להפסד וצער ומעשים רעים. מי שיעבור על התקנה ייקנס בחמשה זהובים לקופת ההקדש. סעיף נוסף בתקנה: "אין רשות לשום אדם לשמש בבית המשתה אלא למי שהזמינו בעל הבית מתוך המסיבה".
התקנה אינה נושאת תאריך, ולפי הערכת הרב עמרם...
ר' אהרן בן אהרן חוטר נולד בצנעא בשנת תרי"ב (1852). בגיל שלושים שנה, בשנת תרמ"ב (1882) עלה לארץ בעליית אעלה בתמר. ברשימת העובדים שלמדו בבית הספר תורה ומלאכה מיסודו של כי"ח בירושלים משנת תרמ"ז (1887), הוא מוזכר שהיה בן 35 שנה ולו שש נפשות.
הוא שהה חמש שנים בירושלים והיה סופר. כשנה לאחר עלייתו לארץ, בשנת תרמ"ג (1883), חזר לתימן לצורך מגבית ליהודי תימן, עם מרי יחיא צארום ור' יוסף מסעוד....
מרי אהרן בן אהרן חוטר ידוע לי מכתב יד שמצאתי, ממנו ניתן ללמוד, כי היה חכם בעיר מנאכ'ה במחצית השניה של המאה הי"ט. יתכן והוא ר' אהרן בן אהרן חוטר המוזכר לעיל, וכי חי בצנעא ובמנאכ'ה.
ספרו ליקוטים לתורה ולמגילות נשלם בח' באלול תרל"ט (1879) במימונו של ר' שלום שחב ממנאכ'ה. כתב היד שהגיע לידי הוא שריד מספריית בית הכנסת "אלנזלייה" - התחתונה - שבעיר מנאכ'ה.
בכת"י שני כרכים: כרך א', קפ"ד...
מרי יהודה בן אהרן חוטר נולד בצנעא בשנת תרט"ו (1855) בערך. הוא אחיו של ר' אהרן בן אהרן חוטר פעיל העלייה (ע"ע קודם). בשנת תרל"ו (1876) בערך נסע לאלכסנדריה במצרים לרגל מסחר או לצורך עלייה, אך נכשל במסעו וחזר לתימן. רוב בני משפחתו עלו בשנת תרמ"ב, ובשנת תרמ"ד הוא עלה לארץ, ובטלטולי הדרך נפטרו אשתו וכל בניו, פרט לבת אחת. כל ממונו נגמר, והוא הגיע לירושלים עני. ברשימת העובדים שלמדו בבי"ס תורה ומלאכה...
מרי שלום בן שלמה חוטר (לגזע חוטר) כתב חיבור בעדן בשנת תרפ"ה (1925). החיבור מכונה "קץ הנחתם" ועוסק בענייני המידות, מוסר, גאולה וחישובי הקץ "אוסף דברי חוכמה ובינת מדע אשר מעולם בחזון דניאל בפרטי אומר במקראות ודברי סופרים אשר נכונו מעולם".
כתב היד בידי בנו, צדוק שלמה, בת-ים.
ר' חוטר-מנצור בן שמריה העתיק במאה הי"ח את ספר ההפטריות. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
בכה"י ק"ע דפים, הכוללים את ההפטריות לכל השנה, כולל חגים עם תרגום יב"ע.
בקולופון דף 170 ב' כתוב:
"נשלמו ההפטריות של כל השנה בעזרת שוכן מעונה אני הכותב קל הקלים נבזה וחדל אישים עפר רגלי חכמים חטר מנצור בן שמריה. וכל מי ימצא טעות יתקנו וידון אותי לכף זכות ומן השמים ידינוהו לכף זכות כמו שאמר...
מרי דוד בן יחיא חותר נולד בצנעא בשנת תכ"ז (1667). ידוע, כי היה ראב"ד ורב ראשי בתימן הקבוע הרביעי מזמן גלות מוז"ע.
שימש ראב"ד משנת תפ"ד (1724) בה נפטר ראב"ד הקבוע השלישי, מרי שלום בן עמרם הלוי-חמדי, ועד לשנת תק"ז (1747). הדיינים החתומים עמו הם: מרי צאלח, מרי יוסף בשארי, מרי סעדיה תנעמי ואחרים. קודם למנויו כראב"ד שימש, כנראה, דיין תקופה מסוימת עם מרי סעדיה בן שלום הלוי עמר, וכן עם חמשה...
מרי דוד בן יחיא חותר נולד בצנעא בשנת תכ"ז - 1667. הוא היה ראב"ד ורב ראשי משנת תפ"ד - 1724 ועד לשנת תק"ז - 1747. נפטר בצנעא לאחר שנה זו. ראה באנציקלופדיה ע' 150.
לאחר פרסום האנציקלופדיה יצא לאור ספר המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ושם הוא מוזכר פעמיים.
ביום שלישי ז' במרחשון בע"ו - תקכ"ה - 1765 מכרה הגב' סבולה בת מרי מעוצ'ה קאהרי ובנה יוסף כהן, בית במחיר של חמישים קרוש לראש הקהילה...
ר' אברהם חזן העתיק בישוב קרקוש דיואן בשנת תר"ן (1890) כנראה.
בכה"י קמ"ט דפים, שירים בעברית ובערבית. בסוף כה"י "מפתח אלשירות". השירים מסודרים לפי החגים כמקובל. נכתב במימון ר' חסן אברהם.
בשער כה"י כתוב:
"אתחיל לכתוב שירות דיואן... פה אל קרקוש יע"א. נכתב זה החפץ לתשוקת ה"ה חסן אברהים שנת ב(ר?) ב... ואני הכותב חזן אבר(הם)... מעיר קרקוש".