אַחְיוּג (אחיוק)

מצד מזרח האזור מוקף גבעות, מצפון שטח משורי עד בואכה מוזע, מהלך עשר שעות הליכה. ממערב מישור עד חוף הים, מהלך שש שעות הליכה, ומדרום מישור עד בואכה באב אלמנדב, הנקרא שער הדמעות.

רוב יהודי חוגריה היו צורפי כסף, ולכן נאלצו לנדוד, ואף להקים ישובים זמניים בתקופת עבודתם, המכונים "מעזבין". בחגים הגדולים בחדשי ניסן ותשרי היו חוזרים אל משפחתם. מסופר על יהודי בשם שוכר אלבוראמי שהיה "מעאזב" עם עמראן יהודה באלחיוג, והמוסלמים העלילו עליו, כי הוא מנהל רומן עם ערבייה מקומית. הוא נאסר ונשלח לתעיז, שם עונה והומת.