עיר ידועה בסולטנות ואחדי, בעבר צומת דרכים ותחנה חשובה בדרך הבשמים. העיר הדרומית-המזרחית ביותר בתימן שבה התגוררו יהודים. בדור האחרון חיו בחסות הסולטאן נצר אבן עבדאללה אבן מוחסן. קהילת ח' היתה מרכז לקהילות יהודיות רבות סביבה.
צורף נחושת משכיל. נולד בצנעא ונפטר בה ב-1899. חברו של ר' יחיא קאפח ושותפו לרעיון בדבר הצורך לפעול לשיפור החינוך של יהודי תימן ושידוד מערכותיהם החברתיות.
ראש הישיבה הכללית. חי ופעל בצנעא בשנים 1825-1905. תלמיד הראב"ד יוסף קארה והחליף את ר"י בדיחי בראשות הישיבה ואף שימש תקופה קצרה דיין. התפרנס מצורפות אך מצבו הכלכלי היה דחוק. התרחק משררה ומעסקנות ציבורית.
יישוב שכל תושביו יהודים. היה לה מעמד של ריש גלותא. על פי המסורת, קודם האסלאם ישבו במקום עובדי אלילים שנכחדו בצרעת. במקום שני בתי כנסת (בני יוסף - שאמי, בית אלנג'אר - בלדי).
מושב בשפלה, חמישה ק"מ צפונית מזרחית ללוד. משתייך לאיגוד המושבים של הפועל המזרחי. קרוי על שם העיר הקדומה חדיד, ששמה נשתמר בשם הכפר הנטוש אלחדיתה שבקרבת מקום ובו תל של היישוב העתיק. פסיפס צבעוני שנמצא במקום הועבר למוזאון הימי הלאומי בחיפה.
עיר נמל על חוף ים-סוף במערב תימן, שנייה בחשיבותה לאחר עדן. רוב תושביה ממוצא אפריקני, יתרם תימנים ומיעוטם הודים. מחודידה יוצאות דרכי המסחר לצנעא במזרח, לעדן בדרום ולצעדה בצפון.
