All

מִכְלַאף

אזור מכלאף היא אזור בנפת אנס, וכולל את הישובים הבאים: עאתיין, צייח, אחלאל, ועוד.

מַחְרַת

חלק מהכפר הגדול מחרת היה מיושב בצאצאי מומרים, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הם התגוררו בשכונה נפרדת, אשר כונתה "קרית אהל סלימאן".

מַנְצִת רְחַאם

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 7 יהודים: 5 זכרים, 2 נקבות, ושלושה נשואים. גיל העולים: 3 ילדים, 2 נערים ושניים מעל ארבעים שנה. שני גברים התפרנסו מנגרות, ואשה אחת בבורסקאות.

שמות המשפחה: בשארי, מקולי, ושם המשפחה הקודם של האשה הנשואה: שלמה.

שמות המשפחה והמקצוע בורסקאות, מלמד אולי שיש קשר בין כפר זה, מנצת רחאם, לכפר מנצת קפר.

עפ"י גלעד צדוק, שם הכפר המדויק הוא מנסט רחאב. עיין ערך.

מנקיט

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות.

מנקיד

לא ידוע מיקומו של הכפר.

שם הכפר ידוע מקינתו של המשורר ר' סעיד אסבט על גלות מוזע, אשר התרחשה בשנת תל"ט-ת"מ (1679).

מַגְזְעַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר יהודים. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

יתכן ומדובר באותו כפר מגזעה הנמצא בנפת ואילה, למרות שנפת ברט נמצאת מצפון מערב לנפת ואילה.

נראה, כי הכוונה לכפר המוזכר לעיל.

מַחְפַד

מול כפר חופאש היה בעבר ישוב יהודי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אלא מוסלמים, ואף הם אמרו, כי בעבר גרו בכפר יהודים. על פתחי הבתים נותרו סימנים של המזוזות.

לא ידוע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר.

מַגְזְעַה

בתחילת המאה העשרים חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו, כנראה.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: סאלם חבקוק ובנו.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרה בכפר משפחה יהודית אחת.

מד'יכרה

באזור היו שלושה כפרים בהם חיו יהודים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים במקום. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 7 יהודים: 4 זכרים, 3 נקבות, אשה נשואה, אלמנה, 4 בנים ונערה. גיל העולים: 4 ילדים, נער אחד, אחד מעל ארבעים שנה, ואחד מעל שבעים שנה. שניים התפרנסו מתפירה.

שם המשפחות: בורה, סעיד, ושם המשפחה הקודם של האשה: חסן.

מַדְ'כַּארַן

שם הכפר ידוע ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים. הוא העביר זאת בקבלנות משנה ליהודי אחר בשם ישראל בן יהודה. יחיא עכיש רצה לגבות שוב את המס, והתעלם מההסכם על ידי השופט. היהודים טענו שכבר שילמו את המס, ונוצר ויכוח.

Pages

Subscribe to All