All

צ'וּיְחָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: ישועה, יצחק, שוכר, יעקוב, גודלה, ועוד.

הרב סעדיה חוזה כתב בספרו, כי במקום היה הרכב של בית דין, ובמקום נעשה נס. מושל האזור היה עשיר והיו לו ילדים רבים. בנו הקטן חלה בשיתוק ולא צלחו כל הנסיונות לרפאו. הוא תרם סכום עצום של חמש מאות ריאל ליהודי המקום, הלך להתפלל על קברו של ר"ש שבזי, ובנו נרפא.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ נער יהודי יתום, ממשפחת שועא.

צֻ'בְר (צ'ובר)

ביום שני י"ד בתשרי בקי"ז-תקס"ה-1806 נכתבה כתובה בנשואי יחיא בן יעקוב עוזירי וזהרה בת יוסף בן סעיד אלגהראני, "במאתא אלצ'בר דעל עינא דמיא אלנוקאעה מותבה". חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' יצחק בן אהרון ור' יחיא בן סלימאן.

ביום שני ח' בשבט תרי"ג-1853 נכתבה כתובה בנשואי דוד בן סעיד קרואני, אשר החזיר את גרושתו, תורכייה בת יוסף שהדחי (?). חתום ר' סאלם בן סלימאן.

צִיק (דיק)

שם הכפר ידוע לי לראשונה משנת אתתקס"ד-תי"ג- 1653. בשנה זו הועתקו הלכות שחיטה מהרמב"ם ושו"ע, עם פירוש בערבית שרח שלום. יתכן, כי שם הישוב: ציח. נכתב במימון ר' אהרן בן אברהם מליחי.

בקולופון כתוב:

יזכה הכותב והנכתב לו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.

צְ'וַאלִע

העיירה נמצאת במרחק של חצי יום הליכה מעמראן.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה צ'ואלע שלושים ושתיים משפחות בערך.

צופי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

צַנַע

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

צַ'חְיַאן

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צ'חיאן ארבע משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף בן יוסף צ'חיאני ובנו אברהם וכן סאלם צ'חיאני.

במקום נוסף כתוב בפנקס, כי יוסף צ'חיאני תרם שתי ריאל, בנו אברהם ריאל ורבע, והנשים: נצ'רה בת דאוד ריאל ותרנגה בת יחיא ריאל ורבע.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: יוסף ולוי.

מקור שם המשפחה ד'חיאני, מכפר זה.

צאק

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע עד חמש משפחות יהודיות.

צראב

שם הכפר ידוע לי כמקום לידתו של מרי שלום בן שלמה פתיחי, אשר נולד בכפר בשנת תרנ"ג-1893, ולאחר העלייה שמש רב מושב צלפון בפרוזדור ירושלים. נפטר בתשל"ו-1975.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

נראה, כי הכוונה לצ'ראב. ע"ע קודם.

צ'וּרַאן

המקום היה מרכז שלטוני.

רצהבי פרסם את האגרת אשר שלחו יהודי צ'וראן ליהודי חברון בשנת תמ"ד-1684, בנושא גלות מוזע, אשר אירעה בשנת תל"ט-ת"מ (1679). לא ידוע בודאות האם הכוונה לישוב שבנפת אנס, אך נראה כי מדובר בנפת אנס, בהתבסס על העובדה, כי הם גלו באופן אישי, בגופם ובעצמם למוזע.

בשנת תס"ד-1704 נכתב סידור תפילה בישוב נסמי שליד צ'וראן, כפי שכתב הסופר ר' סעדיה בן שלמה קיסי. עיין ערך נסמי.

Pages

Subscribe to All