סַאפוּף
בשנת תר"ס-1900 העתיק הסופר ר' יצחק בן יפת מהאצרי את ספר ההפטריות בסאפוף. נעתק במימון ר' סעדיה בן יחיא ערוסי ובניו.
בקולופון כתוב:
ותהי... בעזרת מי שהוא נורא עלילה ושוכן... שפרה אל נאדר בגבורה יום ב' לחודש אדר השני, שנת תרין אלפין ומאתן וחד עסר שנין לשטרי במאתא סאפופ דעל עינא דמיא אל מעאיין מותבה, ביומא דנן בזכות אברהם אבונא... אחי המעיין אם תמצא טעות או שגגה הוי דן אותי לכף זכות... ונכתבה לתשוקת החבר הוא ובניו ובני בניו סעיד בן יחיא אלערוסי ובניו יוסף ואברהם...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש עשרה משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: שמואל צאיטי, יצחק חאזי ואחיו, סעיד הזמי, לוי ובניו, סאלם צאיטי, מוסא סעיד, יוסף ערוסי, יחיא ערוסי, יחיא סאלם, יעקוב חלא, סאלם מעוצ'ה צברי, אברהם קרואני, יחיא ינאר. סה"כ תרמו יהודי הכפר עשרים ושמונה ריאל.
שני גבאי הצדקה: ר' שמואל צאיטי ור' יחיא נגאר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: צאיטי הלוי, הזמי, סעיד, ערוסי, חלא, קרואני וצברי.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ נערה רווקה ממשפחת צברי.