ר' שלמה בן שלום העתיק קובץ מעשיות ואת פירוש רש"י לתורה באמצע המאה הי"ט. לא ידוע מקומו.
כה"י הוא (כת"י מונטריאול) פירוש רש"י לתורה אשר העתיק בשנת תר"י (1850). בכה"י רס"ב דפים עם עיטורים.
בשער כה"י כתוב: "זה ספר רש"י כולל ביהכנ"ס זכאי זת"ל למשפחת בני אלחמאמי".
בקולופון כתוב:
"וזכה הכותב והנכתב לו סלימאן בן סאלם לכתוב ספרים... שנת... לשטרין בקס"א (תר"י - 1850...
ר' שלמה בן שלום היה מראשי הקהילה היהודית בישוב ג'בלה שבדרום תימן, בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום בי"ב בשבט תש"ח (1948) עם ר' סעיד חיים אלשחרר ור' מסלם יעקב על קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל לעניי הקהילה. הסכום הגיע באמצעות ועד הרבנים בצנעא בסך חמש לירות א"י. הוא חתום שלישי על האישור.
יתכן, ומדובר בחברי בית הדין של הקהילה ויתכן, כי מדובר...
ר' שלמה בן שלום בן יוסף בן חטר מזרע בן גרא העתיק שני חיבורים בישוב בני קיס, שליד צנעא, במאה הט"ו. כה"י הראשון (כת"י ר"י קאפח) הוא פירושו של מרי אברהם בן שלמה (ע"ע) לנביאים ראשונים אשר חיבר בשנת קפ"ב (1422). ר' שלמה בן שלום העתיק בישוב בני קיס, וסיים ביום שני, כ"ג באלול רנ"ה (1495). כה"י חסר, והושלם ע"י ר' שלום קאפח בצנעא בשנת תרס"ד (1904).
בקולופון כתוב:
"קטן הסופרים וצעיר...
מרי שלמה בן שלמה כתב פירושים להלכות שחיטה בשנת ת"ר (1839). חי בישוב אלגוירה שבמחוז חוגריה בדרום תימן.
בכה"י נ"ד דפים, ובהם פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם (דפים 1-42א'), וכן פירוש בערבית - שרח להלכות שחיטה (דפים 42ב'-54ב'). הפירוש כתוב בצורת שאלות ותשובות, צורה מקובלת בתימן.
בקולופון כתוב:
"ספרא חלשא ומסכינא שלמה בכמ"ו סלימאן נע"ג אלהים (ימחול לי) על כל מה ששגיתי... והשלמתי...
ר' שלמה בן שלמה בן שמריה בן זכריה העתיק את הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש בערבית המכונה שרח שלום. העתיק בשנת תקס"ד (1804), לא ידוע מקומו. בכה"י מ"ט דפים, כעשרים שורות בעמוד.
בקולופון כתוב:
"ותהי השלמת הספר הזה יום שני ד' ימים לחודש אלול שנת בקט"ו לשטרות (תקס"ד - 1804), יהיה עלי לסימן טוב ויזכיני להגות בו אני וזרעי וזרע זרעי עד סוף כל הדורות שנאמר לא ימושו מפיך ומפי זרע... והכותב...
מרי שלמה בן שלמה היה דיין בעיר אלצ'אלע שליד עדן, בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום עם שאר חברי בית הדין ביום חמישי, כ"ז באייר תש"ט (1949) על אישור קבלת כספי הסיוע לעניי העיר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. חתומים על המסמך מרי "שלום נסים בי"ד, והתלמידים דאוד עואץ' ושלמה סלי'(מאן - שלמה), כה דברי הנזכרים ב"ד א
לצ'אלע".
שני הדיינים האחרונים הם,...
מרי שלמה בר זטא מהישוב תרג' שבמחוז עסיר היה נציג ישיבות הגאונים במאה ה-י'-י"א, עפ"י הערכה.
הוא ידוע מתוך מסמכי הגניזה הקהירית, כפי שנמצאו בבית הכנסת העתיק במצרים. המסמכים שנמצאו הם, כנראה, פנקס של הישיבה הגדולה (פומבדיתא?) שבבבל, ובו מכתבים ששלחו הגאונים בבבל לתימן וימאמה - חבל הארץ שמתימן לעיראק-בבל. במכתבים מוזכרים שמות רבים של נציגי הגאונים בתימן כמו "ידידיה אלוף צנעא", מר שר שלום...
מרי שלמה בר נתן היה דיין וראב"ד בעיר עדן באמצע המאה הי"ב.
שמו ידוע לי מתוך מסמך שנמצא בגניזה. המסמך הוא מכתב אשר נשלח מעדן באדר א' ד'תתקי"ג (1153) ע"י אלמוני, לר' הלל עטר בן נחמן החסיד מפוסטאט שבמצרים. במכתב תיאור טביעה של אניה בים ההודי, בה טבע גם חתנו של ר' הלל - ר' הבה בן אבו סעד.
בשולי האגרת כתוב:
"חסד במדינת עדן ישועה והעזבון המלך תפס אותו כולו בית דין הקבוע מפי...
מרי שלמה דוד היה חכם בישוב גרוף בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. שני ישובים בשם גרוף בתימן, במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא, ובמחוז רדאע מדרום לצנעא, ולא ידוע בודאות באיזו ישוב מדובר. עפ"י ההקשר נראה, שהכוונה למחוז רדאע.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושבע משפחות בערך: מחפוץ', עוצ'ה, סעיד, דאוד ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי שלמה סעיד, מרי יעקב מחפוץ', מרי אהרון מחפוץ', מרי...
מרי שלמה דוד היה חכם, וכנראה, רב הקהילה בישוב חסבה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. לא ידוע מקומו של הכפר, ועפ"י ההקשר נראה, כי מדובר בישוב ממרכז תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה עשרה משפחות בערך: מחפוץ', דאוד, אברהם, סעיד, יוסף ועוד. חכם נוסף בתקופה זו: בנו מרי יחיא.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה...