ר' זכריה בן סעדיה הלוי העתיק נביאים וכתובים בלי התורה וסיים ביום ו', י"ב באב תע"ג (1713). לא ידוע מקומו.
בכה"י ק"ע דפים, ואין בו פירושים. נעתק לשימוש אישי ולא למכירה. מצבו היה קשה כמפורט בקולופון.
בקולופון כתוב:
"נשלם יום ו' י"ב לחודש אב יהפך לששון שנת תרין אלפין ועשרין וארבע שנין לשטרות (תע"ג - 1713), והכותב קל הקלים עפר רגלי... ז"ל זכ(ר)יה בא"מ סעדיה הלוי בן יוסף בן...
מרי זכריה בן סעדיה הלוי היה מחכמי תימן במאה הט"ו עפ"י הערכה. לא ידוע מקומו.
שמו ידוע מחישובים שעשה לשנת השמש, לצורך קביעת הלוח העברי. לא ידוע האם מדובר בחיבור עצמאי או פירוש להלכות קידוש החודש לרמב"ם.
ר' זכריה בן שלום לוי העתיק בעיר עמראן מצפון לצנעא את הספר מורה נבוכים לרמב"ם - דלאלה אלחאירין בשנת רכ"ט (1509).
בכה"י קצ"ז דפים, עם הערות בשוליים במקומות אחדים גם בשפה הערבית.
בקולופון כתוב:
"נשלם שני בשבא דהוא חד עשר יומין לירח אלול... שנת אלפא ותמני מאה ועסרין שנין לשטרות (רכ"ט - 1509) במאתא עמראן... הכותב הקל זכריה בר' שלום הלוי...".
ר' זכריה בן שלמה הלוי העתיק את מדרש הגדול לבראשית ושמות בשנת שנ"ג (1593). לא ידוע מקומו.
בכה"י קע"ט דפים, חסר בתחילה מפרשת בראשית, ומסתיים בתחילת פרשת וארא. רוב המדרש לחומש שמות לא הגיע לידינו. סיום ההעתקה ביום שישי, ר"ח אב שנה זו.
בקולופון דף 154ב' כתוב:
"נבצע במעלי שבא דהוא ראש חודש אב יהפך לששון ולשמחה שנת אתתק"ד לשטרות (שנ"ג - 1593) תהא שנה זו סוף וקץ לכל הצרות...
מרי זכריה-יחיא בן אברהם הלוי נולד בצנעא בשנת שע"א (1611). הוא היה דיין בצנעא בסוף המאה הי"ז לאחר גלות מוז"ע. נכדו הוא הנגיד מרי אברהם בן שלום הלוי, וע"ש תפקידו נגיד, החלו הוא ומשפחתו להתכנות בשם אלשיך.
בשנים שלפני גלות מוז"ע, עד שנת תל"ט (1679), חתומים על פסקי דין ומסמכים הקשורים לבית הדין דיינים אחרים, ואת חתימותיו מצאתי רק בשנים שלאחר הגלות. מכאן אני מסיק, כי מונה לדיין לאחר הגלות,...
ר' חטר בן זכריה הלוי העתיק או מימן את העתקת משנה תורה לרמב"ם - זמנים וקדושה, בשנת קע"ט (1419). לא ידוע מקומו.
בכה"י רי"ד דפים, חלק מהדפים קרועים בשוליים ומטושטשים. חסרים דפים. דף 45 הלכות ברכות, דף 105ב' מתחיל ספר חמישי - קדושה. השלמת ההעתקה, כנראה, בי"א באייר.
בקולופון דף 214 סוף ספר קדושה כתוב:
"ברוך הנותן ליעף כח ולאין עונים עצמה ירבה, שלים בסייעתא דשמיא בירח אייר...
ר' יהודה לוי העתיק את הספר מנורת המאור לר' יצחק אבוהב הספרדי בשנת תקכ"ה (1765). לא ידוע מקומו.
בכה"י רי"ט דפים כולל פירוש נפש יהודה. יתכן והעתיק גם קונטרס בשחיטה. בקונטרס חמשה דפים.
בקולופון דף רי"ט, א' כתוב׃
"ותהי השלמת מלאכת הקודש יום שבעה עשר לחודש כסלו שנת אם תבעיון בעיו (תקכ"ה - 1765)".
בדף רי"ט, ב' ישנו לקט פסוקים היוצרים אקרוסטיכון: "אני הצעיר יהודה הלוי...
ר' יהודה בן אהרן הלוי העתיק את המגילות: שה"ש, רות, איכה וקהלת, עפ"י הערכה במאה הי"ט. לא ידועה שנת ההעתקה ומקום הכתיבה.
בכה"י קכ"ט דפים, הכוללים גם תרגום ארמי ופירוש רש"י. למגילת איכה אין תרגום אך כוללת גם קינות.
בקולופון כתוב:
"שלים הדין ספרא קדישא ויקירא יום ג' לירח אדר שנת..., ספרא חלשא ומסכינא יהודה בא"מ אהרן לבית לוי הידוע יהודה בן אהרן הלוי".
מרי יהודה בן דוד לוי היה דיין בצנעא בשנת תכ"א (1661). הוא ידוע מתוך רשימת הדיינים בצנעא הרשומה בתוך הספר חמדת ימים לר"ש שבזי, אשר נעתק בשנה זו. ברשימה שישה דיינים: מרי דוד בין אברהם, מרי יוסף בן סעדיה, מרי זכריה בן שלמה, מרי שלום בן יהודה, מרי אברהם בן יוסף כהן ומרי יהודה בן דוד הלוי. כנראה, ומדובר בשני הרכבים של בית דין או דיינים מחליפים.