מרי יחיא בן אהרן היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום עם חכמי הישיבה על תקנת ציבור בעניין המצב הדתי בעיר בשנת בקצ"ז לשטרות (תרמ"ו - 1886). בין החותמים הראשונים: מרי שלמה צאלח, מרי יחיא בדיחי, מרי חיים קורח, מרי סעדיה משרקי, מרי שלום שמן, מרי יחיא קאפח ועוד. סה"כ חתומים כ"ז חכמים, ומרי יחיא בן אהרן חתום במספר י"ט.
חכמי תימן
תצוגת 101 - 110 מתוך 308
ר' יחיא בן אהרן העתיק דיואן. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו, ועפ"י הערכה כה"י מן המאה הי"ח-י"ט. יתכן והוא מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט (ע"ע הבא).
בכה"י ס"ה דפים: שירים - דפים 1-53, סדר הארוסין - דפים 54-65.
בדף 60 כתוב: "יחיא בן מו' הארון יצ"ו ס"ט", וכנראה שהוא המעתיק.
בבי': כת"י נ"י להמן 267-24612.
מרי יחיא בן דוד היה חכם במחצית הראשונה של המאה הי"ט במרכז תימן או בחג'בה שבדרום תימן. הוא ידוע לי מתוך כתב יד ובו קובץ בנושאים שונים: יחוד לתפילת מנחה מספר תפוחי זהב, נושאים שונים בתפילה, טעמים לפרשיות השבוע מספרי מדרש ופוסקים אחרונים וספרי קבלה כמו: ילקוט ראובני, מדרש משלי, זוהר חדש, ט"ז, פר"ח ועוד.
בכה"י גם קונטרס שערי טהרה למהרי"ץ, זבח פסח לר' שלמה צאלח אחיו של מהרי"ץ, שו"ת וליקוטים...
בבי': כת"י עודד חג'בי, ראש העין.
ר' יחיא בן דוד העתיק סידור וספר מקור חיים. עפ"י הערכה חי במאה הי"ט-כ', במרכז תימן ואולי בצנעא. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
כה"י הראשון הוא סידור (כת"י בן צבי). בכה"י קי"ב דפים. הסידור אינו שלם והנושאים המופיעים בו הם: תיקון פורים, צום גדליה, י' בטבת, הגדה של פסח, תפילת העמידה לשלוש רגלים וחלקים נוספים בתפילות החגים, תפסיר עשרת הדברות ופטירת משה ואהרן ועוד. יתכן והסידור נכתב כחלק מלימוד...
בבי': טובי, כה"י במכון בן צבי מס' 180; כת"י נ"י להמן 270.
מרי יחיא בן דוד שלום היה מחכמי הישוב דאר עמר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר דאר עמר נמצא בנפת סנחאן מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: ראייבי, עקארי, עאשרי, כסאר, הרמי, נחום, טביב ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יוסף ראייבי, מרי שלום נחום ובנו מרי אברהם ומרי יחיא בן סעיד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה...
ביב': פנקס השליחות ע' כ"ג, ל"ט
מרי יחיא בן חיים היה חכם בישוב צ'ולימה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. העיר צ'ולימה נמצאת במחוז חאשד מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבעים וחמש משפחות בערך: אדור, עמראני, מנצור, שרוי, מנס, ג'לי, גהדרי, סוכיתל, קוזלה, נגאר ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי חיים ואביו מרי יחיא אדור, מרי שלום עמראני ומרי יוסף מנצור.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"...
ביב': פנקס השליחות ע' ע'
ר' יחיא בן חסן העתיק שני קבצים בנושאים שונים באמצע המאה הי"ט. לא ידוע מקומו.
מצאתי שני כתבי יד שהעתיק:
כתב היד הראשון הוא קובץ בנושא שחיטה, אגדות, גט ועוד. נכתב בשנת תר"ו (1846) (כת"י סינסינטי).
כתב היד השני (בר אילן 716) נכתב בשנת תר"ז (1847), ובו שבעים דפים ובהם קובץ: בן סירא, הלכות שחיטה בדרך שו"ת, ברכת אורח, טעמים וליקוטים ועוד.
בקולופון דף 62 א' כתוב:...
בבי': כת"י סינסינטי 2010-41675; כת"י בר אילן 716ב'-36949.
ר' יחיא בן חסן העתיק משנה זרעים בעיר ת'לא שבמרכז תימן בשנת קי"ט (1358), במימון ר' מנצור בן עמר.
בקולופון כתוב:
"נשלם בירח אייר שנת אלפא ושית מאה ושבעין שנין לשטרי (קי"ט - 1359) במאתא קריה ת'לא תחרוב, וירושלם תשתכלל. יהא סימן טוב למריה מנצור בן עמר, יזכה למהגיה ביה הוא וזרעו וזרע זרעיה כדכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך. יברכך יאר ישא. והכותב יחיא בן חסן אלהים יזכיהו...
בבי': י"ל נחום, מיצירות, ע' קצ"ד-קצ"ה.
ר' יחיא בן יוסף היה ממנהיגי הקהילה בישוב אדוכם אלמדאגר בשנת תרל"ט (1879). אולי מדובר בישוב אדוכם שבמחוז כ'ולאן במרכז תימן.
הוא חתום על כתובה כדרכם של חכמי ישראל ומנהיגיה. הזוג הוא צאלח בן יחיא וגזאל בת דוד. יתכן וחתמו בתור עדים בלבד.
בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קצ"ד מס' 30.