ר' זכריה בן דוד העתיק את הספר פרקי ר' אליעזר בישוב מגדלא אלצפקיף בשנת שנ"ו (1596).
בכה"י פ"ו דפים, ההתחלה חסרה, והשלמת הכתיבה הייתה ביום שני, ד' באב שנה זו.
בקולופון כתוב:
"נשלם... בתרין בשבא דהוא ארבעת יומין בירח אב... שנת אתתק"ז לשטארי (שנ"ו - 1596) במגדלא אלצפקיף... הכותב זכריה בן דוד".
מרי זכריה בן דוד היה דיין בעיר צנעא בתחילת המאה הי"ח. יהודה רצהבי פרסם רשימת דיינים בצנעא בתקופות שונות, ובשנת בל"ה לשטרות (תפ"ד - 1724) הוא מפרט שלושה דיינים כפי שמצא בכת"י: מעודד בן שלום, זכריה בן דוד ושלמה בן סעדיה.
אלא שבהשוואה לרשימת הדיינים שמפרט הרב עמרם קורח בספרו סערת תימן, רשימה המבוססת על המסוודה - פנקס בית הדין בצנעא, אין זכר לדיין זה בשנה זו. כיוון שרשימות הדיינים שמנה הרע...
ר' זכריה בן דוד היה חכם או מנהיג בישוב אללכמה שבאזור ירים במרכזתימן בתחילת המאה הי"ח. הוא חתום על שטר קניין ספרים לחסן בן מוסא אלינאעי בישוב אללכמה בשנת תע"ה (1715). יתכן והוא חתום בתור עד ולא בתור מנהיג.
ר' זכריה בן זכריה העתיק את שלוש המגילות בשנת תרל"א (1871). לא ידוע שם משפחתו ומקומו.
בשער המעוטר כתוב: "אתחיל לכתוב שלוש מגילות והן שיר השירים ורות עם קהלת בס"ד עם תרגום יונתן בן עוזיאל בס"ד עם (פירוש רש"י)".
בקולופון כתוב:
"אנא ספרא... זכריה בן כמוהר"ר זכריה... ונשלמה יום א' י"א לחודש ניסן שנת בקפ"ר (לשטרות, תרל"א - 1871)".
ר' זכריה בן זכריה בן יוסף העתיק דיואן בשנת תרס"א (1901). לא ידוע מקומו.
בכה"י קנ"א דפים, ובסופו מכתב ששלח לבי"ד כאשר עלה לארץ. נכתב במימון ר' משה בן דוד וסעיד דאוד.
בקולופון דף 121א' כתוב:
"ונכתבו לתשוקת האח... כה"ר משה... דאד ו... סעיד... דאד... אנא ספרא... זכריה בן כמהר"ר זכריה בן... יוסף... ותהי השלמתו יום ה' ב' בתמוז בקצ"ב(?) לשטארי, תרס"א (ב"ע - 1901)".
...
ר' זכריה בן חטר העתיק את הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש בעברית ובערבית במאה הי"ט. לא ידוע זמן מדויק ומקום הכתיבה.
עפ"י הערכה, כתב היד מן המאה הי"ט. בכה"י ל"ח דפים.
בקולופון דף 31א' כתוב:
"זכריא בן מ"ו חטר זלה"ה".
ר' זכריה בן יוסף העתיק בישוב מצואס בשנת תמ"ט (1689) את הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש.
בכה"י ל"ט דפים, ובו גם שבעים טרפיות, טעמי שחיטה על דרך נוטריקונים, טעמים לתורה ולמצוות, ושאלת שחיטה עם פירוש.
בקולופון כתוב: '
'ספרא חלשא... זכריה בר יוסף ש"צ... השלמתיו יום ג' דהוא ט'... אדר שנת תרין אלפין לשטרי (תמ"ט - 1689), במאתא אלמצואס".
ר' זכריה בן יוסף העתיק בחודש אלול בשנת בקצ"ט לשטרות (תרמ"ח - 1888) את ספר ההפטריות לכל השנה. לא ידוע מקומו.
בכה"י ק"ג דפים. ההפטריות לכל השנה, עם תרגום ארמי לאחר כל פסוק, מנוקד ועם טעמים. בסוף הספר ברכות להפטרה.
בקולופון כתוב:
"אנא ספרא... המכונה זכריה בן יוסף די מן בני גלותא... אלול בקצ"ט (לשטרות, תרמ"ח - 1888)".
בראש כתב היד ציון בעלים: "זכה וקנה... יצחק אברהם...
ר' זכריה בן יוסף העתיק בצנעא בשנת ש"א (1541) את הספר צמח צדיק לר' יהונתן שמחה בן הקצין והנבון ר' אברהם.
בכתב היד ל"ז דפים, כעשרים שורות בעמוד. כתיבה מטושטשת.
תוכן כה"י: הלכות שחיטה, ליקוטים מתלמוד ירושלמי מסכת שבת וחגיגה, ציטוט מתוך ספר הענק של מרי יחיא אלצ'אהרי, ושם כתוב שמונה הקלות שהקלו בתימן במאה הט"ז בנושא הטרפיות, עקב העובדה שהמוסלמים לא היו אוכלים משחיטת היהודים, והחשש...
ר' זכריה בן יוסף בן סעדיה בן שלמה היה סופר פורה בעיר רדאע במאה הי"ז. מצאתי עד כה חמשה כתבי יד אשר העתיק משנת ת' (1640) ועד לשנת תמ"ז (1687). שלושה מכתבי היד הם סידור "פעמון זהב" ע"פ חידושין לר"י ונה, אשר חי בימיו באזור זה של משולש הערים מעבר-ד'מאר ורדאע. כתב יד רביעי הוא מדרש הגדול לחומש ויקרא וכתב יד נוסף ספר הזוהר.
כתב היד הקדום ביותר שהעתיק ר' זכריה הוא הספר "מדרש הגדול" לחומש ויקרא...