ר' יעיש בן אחיא אלגרנעי העתיק את החלק השני של מדרש חמדת ימים לר"ש שבזי בשנת תקצ"ח (1838) בישוב קורמה שבמחוז חוגריה בדרום תימן. מסתבר, כי הוא קרוב משפחה של ר' יאשיה בן זכריה הרופא גרנעי, שהעתיק את החלק הראשון של המדרש בשנה זו. בכתב היד קע"ח דפים, המדרש לחומשים ויקרא-דברים.
בקולופון כתוב:
"ותהי השלמתו ביום חמישי י"ט לחודש תמוז שנת בקמ"ט (לשטרות, תקצ"ח - 1838), ושם זה הכותב הצעיר...
מרי אברהם גרשי היה חכם בישוב כוכבאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיירה כוכבאן נמצאת באזור העיר מחוית, ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושמונה משפחות בערך: שיחם, ערוסי, סרי, גזפאן, חאצ'רי, בדיחי, צ'אהרי, שיחים, סעד, כהן, חיבי, גרשי ועוד. עמו בהנהגת הקהילה היה מרי שלום שוכר חאצ'רי (אנציקלופדיה ע' 132), ויחד שמשו גם כגבאי הקהילה.
שמו ידוע...
מרי יחיא גרשי היה חכם וממנהיגי הכפר מקאלח, מדרום לדאר סעיד שבדרום תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הכפר שוכן ליד העיר סדה, והיה מפורסם בזכות ספר תורה המקודש "אלמקאלחי", ע"ש המקום. רבים היו באים להתפלל, להדליק נרות והיו נודרים נדרים להצלחה, לפרנסה, לבריאות וכדומה.
הוא היה ממנהיגי הכפר יחד עם ר' יוסף מרי. יהודי הכפר היו מיוחדים, והיו מגודלי גוף וגבוהי קומה, ועסקו בקדרות ובנייה. היו...
ר' משה בן סעיד גרשי חתום על כתובה בישוב מחלה בשנת תקצ"ז (1837), כדרכם של חכמי תימן ומנהיגיה. הוא חתום עם ר' שלום בן אברהם גיאת, וכנראה, שניהם ראשי הקהילה או מחכמי הישוב. הזוג הוא אהרן זקן עם זהרה בת אלזקן. יתכן ושניהם חתומים כעדים בלבד.
ר' פנחס בן יוסף גרשי העתיק בעיר סוד מצפון לצנעא, מקום מגורי משפחתי בתימן, את הלכות שחיטה לרמב"ם, בכ"ב באלול שנת תפ"א (1721). בכה"י ל"א דפים, ובשולי הדפים כתב פירושים להלכות הרמב"ם.
ההגהות הן שלו, שכן לעתים הוא חותם את שמו בסוף ההגהה "אני הדל והנקל פנחס בן..." (דף 13ב'). להלן מספר הגהות:
בדף 6א' בהקשר לפרק שלישי בהלכות שחיטה הוא מתרגם לערבית מונחים בהקשר לשהייה, חלדה וכדומה, בדף...