Page 7 - עלון האגודה - שבט תשפב
P. 7
יהדות תימן בתקומת מדינת ישראל ד"ר אמנון מעבי >> מעצר ומאסר בתקופת המנדט
שחפרו שאורכה היה 76 מטרים. במחנה נכלאו גם 251 עצורי אצ"ל ולח"י מ"גולי אפריקה". כמו כן ב-29 ביוני 1946 (במה שנודע כ"השבת השחורה") נעצרו על ידי הבריטים מנהיגי היישוב ונכלאו בלטרון, וביניהם: משה שרת, דוד הכהן, דוד רמז, דב יוסף, ד"ר פון ויזל והרב מימון. ב-5 באוגוסט 1947 נכלאו מספר ראשי ערים: ישראל רוקח ראש עיריית תל אביב, עובד בן עמי ראש עיריית נתניה, ואברהם קריניצי ראש עיריית רמת גן. ביקורי בני משפחה לא אושרו ביד רחבה, ורק לאחר שתדלנות רבה אצל גורמי השלטון ניתן היה לבקר לעתים נדירות ובתנאים מוגבלים ומגבילים. על כך סיפרה לי הגב' מיכל חממי (לימים
אשת נח חממי). בין העצורים הרבים במחנה לטרון היו גם למעלה ממאה עולי/יוצאי תימן מכל המחתרות, אשר שהו תקופות קצרות מאוד עד ממושכות כולל כמחנה מעבר לגלות באפריקה. מי שנותר בלטרון הועבר למחנה המעצר בעתלית במרץ 1948. האבסורד הוא שבין עצורי אצ"ל ולח"י בלטרון נמצאו גם פעילי ההגנה, או כאלו שלא היו שייכים לאף מחתרת ושכל חטאם היה שהיו במקום עת בוצעו המעצרים. לעתים אך זה היה מעשה קונדס אשר הביא למעצרם של אנשים תמימים לחלוטין. כך ניתן לומר כי יוסף ערבה מנחליאל, חבר ההגנה, נעצר על ידי הבריטים ביום ה-5 בינואר 1947 עם חבריו לשכונה מהאצ"ל, דוגמת: דוד הסס, זכריה עודד אשתר, יחיאל ירימי רם ואחרים, ועם צעירים נוספים שלא היה להם קשר לכל מחתרת שהיא. בסך הכל נעצרו על ידי הבריטים 25 צעירים, ביניהם 4 נערות ו-2 קטינים בני 16-14. סיפור דומה היה גם
עתה הגיע הזמן שנתוודע למתקני הכליאה בהם נכלאו אסירי
המחתרות. להלן אתמקד רק
במתקנים המרכזיים שבהם נכלאו מרב אסירי המחתרות. התמקדות זו תשפוך אור נוסף על אירועי הימים ההם ועל תלאות
הכלואים. מחנות המעצר לטרון: מחנות המעצר לטרון א' ו-ב' הוקמו ב-1940 ו-1942 בהתאמה. בשלב ראשון הם שימשו מתקן כליאה לשבויי מלחמת העולם השנייה (איטלקים וגרמנים) שהובאו בעיקר מחבש ומלוב ומהקרבות במדבר המערבי. החל משנת 1942 המשטרה הבריטית החלה לכלוא במחנות אלו יהודים וערבים. המחנה הראשוני (לטרון א') מוקם בסמוך ללטרון באזור מנזר השתקנים ושימש מחנה מעבר ומיון ומעצר זמני. מחנה ב' היה המחנה הגדול, שמיקומו היה באזור שטחי קיבוץ נחשון. מחנה עיקרי זה ולק לארבע מחנות משנה / אגפים:
1. לעצורי/אסירי שלושת המחתרות היהודיות. 2. לשבויי מלחמה איטלקים וגרמנים. 3. לאזרחים החשודים בשיתוף פעולה עם הנאצים. 4. לערבים שכבר נעצרו בעבר במרד הערבי הגדול (1939-1936) הידוע במחוזותינו כמאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, וב-1942 על שיתוף פעולה עם הנאצים.
במחנה ב' נעצרו רבים, ואזכיר כי בג' מרחשוון תש"ד (1.11.43) 20 אנשי לח"י שהועברו ממחנה מעצר מזרע (מזרעה של היום, ליד עכו) ברחו דרך מנהרה
שבט תשפ״ב | האגודה לטיפוח חברה ותרבות 7
