Page 2 - עלון האגודה - שבט תשפב
P. 2
יהדות תימן תחת שלטון האסלאם פרופ׳ יוסף יובל טובי
>> יהודי תימן בימי ה ִאמאם ה ַזידי הראשון אלהאדי אלא אלחקּ יחיא
בלתי תלויה בכ'ליפות ה ַעבּאסית, כרוכה בבואו לתימן של יחיא אבן אל ֻח ַסין, אחד מבני המשפחה הזיידית שתמכה בזייד אבן עלי (מצאצאי הנביא מחמד, נהרג במרד נגד השלטון ה ֻא ַמיי בשנת 740) כיורש תואר האמאמות ובהשתלטותו על תימן. יחיא נולד במדינה (859) והיה מצאצאי עלי אבן אבי טא ִלבּ, ראש השיעה, בן דודו וחתנו של מחמד נביא האסלאם. קודם שבא לתימן ביקר באמאמות הזיידית ב ַט ַבּריסתאן שבפרס, שבה שלטו קרוביו (928-864), ולאחר מכן בא לתימן כדי לנצל את חוסר היציבות המדינית והריקנות השלטונית שבה ולייסד בה מדינה אסלאמית ברוח הזיידיה. לאחר סדרת מאבקים בצליח להשתלט על מחוזות הצפון של תימן, שבמרכזם העיר צעדה. שנת כיבושה של צנעא על ידיו – 901, שבה הוכתר לראשונה כאמאם בתימן, נחשבת כשנת ייסוד הממלכה הזיידית בתימן. יחיא, שנטלאתהתואר'אלהאדיִאלאאלַחקּ' (המורה של האמת), מת בשנת 911 והותיר ליורשיו את הבסיס לממלכה זו, שבימי גדולתה המועטים השתרעה על כל דרום ערב, למן נג'ראן בצפון ועד עדן בדרום, ולמן חוף ים סוף במערב עד
בואכה ֻעמאן במזרח. סביב דמותו של אלהדאי, המכונה בפי הזיידים גם בתואר ' ֻמח ִיי אל ַפ ַראיץ' ואל ֻסנן' (מחייה המצוות והחוקים), נקשרו אגדות וסיפורי נפלאות רבים. כתביו המרובים נחשבים קדושים בעיני הזיידים ועל פיהם נהגו האמאמים בתימן עד לדורות האחרונים. בהיסטוריוגרפיה היהודית בתימן נזכר אלהאדי במקור
בשנים 1962-896 שלטה בתימן האמאמות הזיידית, מלכות בעלת אופי אסלאמי-תאוקרטי מובהק. אמנם לשלטון ממשי לא הגיעו האמאמים הזיידים אלא בפרקי זמן קצרים יחסית: 1174-897 (לסירוגין), 1872-1635, 1918- 1962, בעוד שבתקופות האחרות היתה השליטה בארץ נתונה בידי בני כיתות מוסלמיות אחרות, כגון ה ַרסוּלים ה ֻסנּים (1454-1229), או אף בידי כובשים זרים: ה ַאיּוּבּים שבאו ממצרים (1229-1173) והתורכים העת'מאנים (1635-1536; 1918-1872). אך גם כאשר לא היו הזיידים שליטי הארץ, ובדרך כלל משמעות הדבר הא שהבירה צנעא, השוכנת במרכז הארץ, לא היתה בידיהם, גם אז לא בטלה יישותם המדינית. באותן תקופות התרכזו הזיידים בצפון-מזרח תימן, שם מצאו בעלי ברית נאמנים וחזקים: שבטי ַה ַמדאן, חא ִשד ובכּיל. משם נהגו להטריד את השלטון המרכזי, שישב על פי רוב בצנעא.האמאמותהזידיתהיתהאפוא הגורם המדיני-הדתי היציב ביותר – או ליתר דיוק, הנתון פחות לשינויים – מכל גורם מדיני-דתי אחר בתימן באלף ומאה השנים האחרונות. אכן, הזיידיה עיצבה יותר מכל את דמות תימן בתחומים שונים, ובכלל כך גם מעמד המיעוט
היהודי בה. במחצית השנייה של המאה התשיעית נקלעה תימן – באותם ימים פרובינציה נידחת בכ'ליפות ה ַעבּאסית שמרכזה בבגדאד – לאנרכיה שלטונית. גורמים מדיניים-דתיים שונים, מהם מקומיים ומהם זרים, ביקשו ליטול את השלטון לידם. הפיכת תימן לממלכה עצמאית,
2 האגודה לטיפוח חברה ותרבות | שבט תשפ״ב
ת
