Page 9 - עלון האגודה - אלול תשפ״א

שירת תימן ד"ר יהודה עמיר >> חלק ו: שירי החידה, הוויכוח והפרוזה החרוזה
בעיקר מקרב הנשים וההדיוטות שבקהילה שלא הבינו עברית, נכתבו רובם בלשון הערבית. שירים אלה זכו להתקבלות ולשימור בהיקף מועט בלבד, וזאת בשל אופיים החילוני וההמוני. אולי כאן טמון ההסבר לכך שמשירת תימן הקדומה כמעט שלא
נותר מהם זכר. כבשירת ספרד מבוססים שירי הוויכוח על התנצחות בין שתי מהויות או שני עצמים בעלי תכונות שונות או מנוגדות, מדומות או אמיתיות. כדי להעניק לויכוח מימד אנושי ודרמאטי המשורר מאניש את גיבורי העלילה ומחדד את התכונות המבדילות ביניהם. נושאי הוויכוחים הם בד"כ בעלי אופי עממי, בייחוד אלה שטמונים בהם יסודות פיקנטיים או קומיים. בין אלה נכללו דמויות אנושיות (כמו הרווק והנשוי), איברי הגוף (העין והלב), ערים מרכזיות (צנעא ותעז), עצמים דוממים או צמחים (הקפה והטבק, הקאת והקהוה, צמחי הבשמים). שלא כבשירת ספרד, שבה שירי הוויכוח (ה"ריב") הם שווי-חרוז או שירי ֵאזור, תבניתם בתימן היא על פי רוב סטרופית, ולהם שלושה חלקים: פתיחה קצרה (הצגת גיבורי העלילה), מהלך הוויכוח, סיום בפסק- דין של המשורר השופט. כפי ששכיח בז'אנר זה, מסתיים השיר בד"כ בלקח מוסרי המהווה מעין סיכום דידקטי לרעיונות המוסריים- הדתיים המשתמעים במהלך הוויכוח. המצוין במחברי שירי הוויכוח הוא רבי שלום שבזי, ואף כי משך את ידו כמעט לחלוטין מסוגי שירי החול המובהקים, נראה שהאספקט החינוכי הניע אותו לכך. לרבי שלום שבזי מיוחסים בוודאות לפחות ארבעה שירי ויכוח, שפתיחותיהם כבר מרמזות על מגמות מוסר ומחשבה שבהם: "עין ולב יחד
סוג נוסף שזכה להמשכיות בתימן הוא סוג שירי החידה. כבשירת ספרד אף בתימן חוברו חידות על עצמים ושמות פרטיים, אך החידות השכיחות ביותר מוקדשות לשאלות מחוכמות בענייני הלכה ומחשבה. שכיחות במיוחד הן החידות על דיני שחיטה וטרפיות, מאכלות אסורות ודיני אישות. מכאן שלא כל החידות נועדו לשעשוע ולבידור, אלא שימשו גם כאמצעי לימודי וחינוכי – כמבחני בקיאות לתלמידים או כאמצעי לחידודי הלכה בין תלמידי חכמים. בכך מתגלה פעם נוספת אופן שימושם של משוררי תימן בקונבנציות השיר הספרדי – בהתאם לצורכיהם הרוחניים
ועל פי נטיות ליבם. יוצריו המובהקים של סוג החידה בתימן הם ר' זכריה אלצ'אהרי ור' יוסף בן ישראל. מאלצ'אהרי ידועות אחת עשרה חידות הכלולות ב'ספר המוסר' שלו, שמונה מהן מופיעות כחטיבה אחת במחברת כא. מיוסף בן ישראל ידועים חמישה עשר שירי חידה, מהם שנים-עשר ודאיים. שלוש מחידותיו עוסקות בשמו ובשם אביו, ותשע בעצמים ובמושגים שונים. עוד משורר פורה הוא ר' שלם בן מעודד (המאה הי"ט), אשר תשע מחידותיו פורסמו בידי רצהבי. שירי הוויכוח נמנים על שירי ה'קציד' הסיפוריים המשעשעים שנוצרו בתימן. אלה מתגלים לנו בעיקר מהמאה הי"ז ואילך. על השירים מהסוג הזה ניכרת השפעתה של שירת ספרד, שטיפחה שירים עלילתיים משעשעים מעין אלה. רוב שירי ה'קציד' מתימן הם סיפורי עלילה, היסטוריים או בדיוניים, ומיעוטם – שירי ויכוח. בשל אופיים הדרמאטי והמשעשע נועדו שירים אלה לשעשע את ההמון ושימשו כפרפראות במשתאות חתונה. הואיל וקהל היעד היה
אלול תשפ״א | האגודה לטיפוח חברה ותרבות 9