Page 5 - עלון האגודה - אלול תשפ״א
P. 5

עם אחיו לארץ, ושימש רב שכונת טירת שלום. בשנת ה'תרצ"ד (1934) שלח מכתב להתאחדות התימנים בישראל, כדי שיסייעו ליהודי תימן שנתקעו בעדן בדרכם לעלות לארץ ישראל. את הצעירים עד גיל ל"ה שנים העלו לארץ, ואילו הבוגרים יותר לא העלו ונתקעו בעדן. בשנה זו, ה'תרצ"ד (1934) הוא חותם על הסכמה לספר "אמונת ה'" התומך בקבלה, יחד עם י"ב חכמים נוספים.כאמור, לאחר שהרגיש שהוא נמצא בסכנה עקב פעילותו להצלת היתומים עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרצ"ו (1936), והתיישב בתל אביב בשכונת כרם התימנים, ברחוב פדוים 26. הקדיש חלק מביתו למחוסרי בית ועסק רבות בגמילות חסדים. הרב הראשי הרשל"צ הרב עוזיאל מינהו לרב שכונת כרם התימנים ולמפקח על הכשרות בתל אביב. שימש בתפקיד עד לפטירתו בשנת ה'תשכ"ב (1962). שימש חבר המועצה הדתית ליהודי תימן בא"י ועסק בפעילות ציבורית. הוא היה מגיד שיעור בישיבת אוהל תורה בתל אביב. הוא חתום על כרוז של המועצה לסייע בידי המועצה לקראת הבחירות לנציגות בתי הכנסת בתל אביב. הכרוז מיום רביעי, ט"ו בטבת ה'תש"ג (1943), וחתומים עליו תשעה אישים, וביניהם מארי שלום יצחק הלוי, ששימש בהמשך הרב הראשי ליהודי תימן בישראל, והוא בנו של הרב הראשי לתימן, מארי יחיא יצחק הלוי, מארי יחיא נחום, מארי טובים שרעבי, מארי אברהם חרפוף ועוד. נפטר בתל אביב בי"ג באדר א' ה'תשכ"ב (1962).
חכמי תימן
>> מארי סלימאן מלאחי
מארי יחיא נחום נולד ביישוב שג'אדרה שבמחוז חגה במרכז תימן בשנת ה'תרל"ב (1872) או בשנת ה'תר"מ
(1880). למד תורה והוסמך להוראה אצל מארי עואץ' מידעי. במקצועו היה סוחר בדים, והיה מגיע ליישובים רבים, ובעיקר אהב להגיע לצנעא, שם היה לומד תורה עם חכמי העיר. בזכות גדלותו בתורה ומומחיותו בשחיטה, בבדיקה ובניקור הבשר מינהו הרב הראשי מארי יחיא יצחק הלוי להיות שליחו בכל רחבי תימן, לבדוק שוחטים, להדריכם, לפקח ולהסמיך, ואף לעסוק בכל התחומים הרוחניים. מילא את תפקידו באמונה ובחריצות, וזכה להערכה רבה הן מצד בי"ד צנעא והן מצד חכמי היישובים השונים. בזכות גדולתו בתורה נחשב לשליחו המפורסם ביותר של בי"ד צנעא. קשרים טובים היו לו גם עם חכמי משפחת גברא בעיר סוד, ונמצא מסמך בו הוא כותב הזמנה לברית מילה ומזמין את מארי אברהם גברא, רב העיר סוד, על פי בקשת אב התינוק סעיד בן סעיד מנחם. זכה והעמיד תלמידים רבים בכל רחבי תימן, ואף הלכות רבות נכתבו בשמו בכתבי יד. עמד בקשרי מכתבים עם מארי מחפוץ' בן יעקב
נגאר מהעיר רדאע. שנים רבות שימש בתפקיד, ופעל רבות, וניצל את מעמדו בפעילות החשאית של הברחת יתומים יהודים מידי השלטון המוסלמי. הוא הושלך לכלא מספר פעמים על פעילות חשובה זו, ואף עונה קשות. נאסר בפעם האחרונה ועונה ע"י מושל ֻכחלאן לפני שנת ה'תרצ"ו (1936), ולאחר מאמצים שהופעלו על האימאם בתימן, שוחרר. כשראה שנמצא בסכנה גדולה עקב מסירות הנפש בפעילות זו, עלה לארץ ישראל לאחר שחרורו, כאשר משפחתו עדיין בתימן. בניו הם מארי יוסף, אף הוא שליח בי"ד אשר עלה לארץ בשנת ה'תשי"ג (1943), ומארי סעיד (סעדיה) שעלה
אלול תשפ״א | האגודה לטיפוח חברה ותרבות 5




























































































   3   4   5   6   7