Page 10 - עלון האגודה - אלול תשפ״א

שבא לה לשירת תימן משירת ספרד, הלא היא הפרוזה החרוזה. ספרות המחברות, שהתפתחה בספרד בהשפעת המקאמות הערביות, זכתה לחיקויים אף בתימן, בראש ובראשונה ב"ספר המוסר" של אלצ'אהרי (המאה הט"ז). ספר זה על מ"ה מחברותיו הינו המשך מאוחר לסוג ספרותי זה ואחד האחרונים שבהם. אופיו הבסיסי של "ספר המוסר" הוא חילוני, וזיקתו למסורת הכתיבה של שירת ספרד היא חזקה – הן בצורתו, הן במכלול נושאיו והן בהשפעות המצויות בו מיצירותיהם של ר' יהודה הלוי, ר' משה אבן עזרא, יהודה אלחריזי ועמנואל הרומי. בשל כך נחשב הספר ליוצא דופן בספרות יהודי תימן, והתקבלותו הייתה מסוייגת ומצומצמת. אלצ'אהרי הוא החשוב בכותבי המקאמות בתימן אך לא היחיד. לפניו כתב מקאמות ר' דוד בן ישע הלוי (המחצית השנייה של המאה הט"ו וראשית המאה הט"ז), ולאחריו הגיעו לידינו שני ספרי מקאמות: "ספר המחשבה" לר' סעדיה מנצורה (צנעא, אמצע המאה הי"ט) ו"נתיבות האמונה" לר' יחיא בן אברהם חראזי (זמנו אינו ידוע). האחרונים אמנם שמרו על המבנה החיצוני של המקאמה, אך תכניהם עוסקים בעניינים דתיים – מחשבה,
מוסר וקבלה. * מתוך ספרו של ד"ר יהודה עמיר, "ישקף – שירת רבי יוסף בן ישראל". ניתן לרכוש באתר האגודה בעלות של ₪80.
מריבים", "נפש ושכל שאלו לי", "תנאדם אלמשמום בבסתאנה" (=ויכוח הבשמים בגנו), "אלשאב ואלשיבה תנאדו" (=ויכוח הצעיר והזקן). לשיא הגיעה השפעת שירת ספרד במאות הט"ו-הט"ז ביצירתם של ר' אברהם בן חלפון, ישועה ור' זכריה אלצ'אהרי. ר"א בן חלפון כותב בסגנון ספרדי מובהק, ורק סימנים מועטים מעידים אולי על תימניותו. כיוצא בו אחד ממשוררי תימן הקדומים בשם ישועה, שממנו ידועים שמונה שירים, חמישה מהם פיוטים ליטורגיים, וכולם בנוסח שירת ספרד. לבד מהשירים החתומים בשמו אין ידוע עליו דבר. הואיל ושיריו נמצאו בדיואן משנת רס"ח (1508) הסיק אידלזון, ובעקבותיו שאר החוקרים, שאין לאחר את זמנו מעבר למאה הט"ו. ואכן, עיון בשיריו מצביע על זיקה גדולה למסורת ספרד, ושירו "יום אזכרה עפרי" משמש דוגמה מובהקת לשירת החול
בתימן במתכונתה הספרדית. גם שירת אלצ'אהרי היא בעיקרה בבואה של שירת ספרד, אף כי זעיר פה זעיר שם ניתן להבחין בה במאפיינים תימניים, בעיקר מצד הלשון. בהרבה מובנים היא משקפת את המירב ואת המיטב ששירת ספרד יכלה להשפיע על משוררי תימן. אלמלא כשרון היצירה של המשורר ורוחב אופקיו, אלמלא חידושיו מעולם הקבלה הצפתית ומבית מדרשה של יהדות תימן, ספק אם שירתו הייתה ניצלת מאפיגוניות דלה. שמו של אלצ'אהרי קשור בחידוש נוסף
היכונו לחג החנוכה באילת
ימי עיון ותרבות בליווי תכנית אמנותית והרצאות מרתקות
לפרטים והרשמה מוקדמת: 09-8331325
10 האגודה לטיפוח חברה ותרבות | אלול תשפ״א
28.11.21-2.12.21
ראשון -חמישי כד׳ כח׳ כסלו תשפ"ב