לדאני, מעוצ'ה בן מנצור

מגדולי החכמים, אמצע המאה הי"ד

מרי מעוצ'ה בן מנצור אללדאני היה מגדולי חכמי תימן בשנת קט"ז (1355) בערך. לא ידוע מקומו.

בשנת צ"ו (1336) התעוררו ספקות לגבי הכללים של עיבור השנים, וחכמי הדור התקבצו לקבוע כללים חדשים, ומינו את מרי מעוצ'ה לדאני שיכין כללים חדשים ולוחות שנים למאתיים שנה לכל יהודי תימן בערים ובכפרים.

בכתב יד של סידור, אשר נכתב בשנת שמ"ו (1586) כתוב, כי את לוח השנים הכין מרי מעוצ'ה לדאני.

שאלה בנושא זה הופנתה מתימן אל ר' יהושע הנגיד במצרים - דור חמישי לרמב"ם, השאלה והתשובה ארוכות מאוד, ומזכירות את שנת אתרס"ו לשטרות (קט"ו - 1355). בנושא זה האריך יוסף טובי.

ר' מעוצ'ה עמד לצידו של חכם פלוני משנת ק"ד (1344), שמצא טעויות בלוח השנים הבנוי על מחזור של רמ"ז שנים, וכל מי שבנה את הלוח עפ"י הלכות קידוש החודש לרמב"ם מצא אי דיוקים במחזור רמ"ז שנים. מרי יחיא קאפח כותב, כי אחרי שהתעורר הויכוח בנושא הכין ר' מעוצ'ה את לוח השנים.

המקור היחיד שמפרט את הויכוח נמצא בתוך חיבור המועתק בסידור משנת שמ"ח (1588), שהעתיק הסופר ר' זכריה בן סעדיה בישוב צלבי שבואדי עאשר (ע"ע). בחיבור ארבעה חלקים: בחלק הראשון שיר המתייחס לויכוח בנושא, חלקו השני מסביר את עקרונות עיבור השנים וקביעות השנים, החלק השלישי לוח למספר שנים, ובחלק הרביעי סימני השנים הפשוטות והמעוברות במחזור של י"ט שנים.

החיבור נכתב בעצם ימי הויכוח במחצית השנייה של המאה הי"ד.

בבי': ר"י קאפח, דברי צדיקים, תימא א', ע' 14; טובי, המחלוקת על מחזור רמ"ז בתימן, מחקרי עדות וגניזה, ע' 193-228; רצהבי, תורתן, ע' רכ"ג; רצהבי, תשובות ר"י הנגיד, ע' 76-78.