לקסיקון ליהדות תימן

עכשיו במאגר 758 ערכים

צנעא (1891-1918). בנו של ר' יחיא קאפח ואבי ר' יוסף קאפח. תלמיד חכמים ומשכיל תורני. חניך בית מדרשו של אביו ושל ר' יחיא אביץ' מראשי תנועת 'דור דעה'. פעל במחלוקת בין חסידי הקבלה לבין מתנגדיה. עסק בצורפות, מלאכת משפחתו. קיים שיעורים בהלכה ובהגות לבני...

נולד בקרית אלקאבל, פעל בירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-20. חבר בית הדין של העדה התימנית בירושלים. עסק בהתר נשים עגונות.

נולד בצנעא ב-1918 ונפטר בירושלים ב-2000. עלה ארצה ב-1943. ראש רבני תימן בישראל ומגדולי חכמי ישראל בדורנו. שקידתו הגדולה בתורה, בהלכה ובמחקר הניבו עשרות ספרים שרבים מהם מהדורות חיבורים שהצילם מתהום הנשייה ובהם: 'מאור האפלה' לר' נתנאל בן ישע, 'גן...

גדול רבני תימן בדורות האחרונים. נולד בצנעא ב-1849 ונפטר ב-1932. מייסד תנועת ההשכלה בתימן - דוד דעה (דרדעים). יסד ישיבה ובית ספר מתוקן שבו הרחיבו את השכלת התלמידים בלימודים כלליים על פי ספרים עבריים שהובאו מאירופה לתימן. דרש יסודיות והעמקה בלימוד...

פעל בקרית אלקאבל שבתימן במחצית השנייה במאה ה-19. תלמיד חכמים חריף ווכחן. נזכר כדמות דומיננטית במחלוקות הלכתיות חריפות בתימן לקראת סוף המאה ה-19. בתרנ"ה (1895) לערך עלה לירושלים לנהל משא ומתן הלכתי עם הראשון לציון ר' יעקב שאול אלישר בעניין מסוים (...

מחכמי צנעא המובהקים במאה ה-19. צנעא, תקע"ה-תר"ן (1815-1889). בנו של ר' יוסף קארה. מדוכא בייסורים בשל "מרה שחורה". לימד בבית הכנסת בית אלמסורי: משנה, עין יעקב ותלמוד. מתלמידיו המובהקים ר' יחיא אביץ'. שיטת לימודו היתה בדקדקנות מרובה.

צנעא, תקכ"ט-תר"ט (1769-1849). רב ואב"ד צנעא. תלמידו המובהק של מהרי"ץ. בתקס"ט (1809) נתמנה לדיין ומתקע"ב (1812) ראב"ד. תחילה למד והתפלל בבית הכנסת בית אלאוסטא ואחר כך בבית הכנסת בית אלכוחלאני. נודע בזכרונו המופלא ותלמידיו העידו שהיה גורס סוגיות...

צנעא, תקע"ב-תרמ"ז (1812-1887). בנו של ר' יוסף קארה. בקי בתלמוד, שוחט ובודק מומחה ומסייע לאחיו ר' שלמה קארה בכל עסקי הרבנות. בקי בחכמת הרפואה לפי מושגי המקום והזמן. בתקופה מסוימת עזב את צנעא וגלה לצעפאן שבמחוז חראז ולאחר הכיבוש התורכי שב לצנעא....

נולד בצנעא, ב-1945. עלה ארצה ב-1949. שירת בחיל השריון ובחיל המודיעין ולמד באוניברסיטה העברית (גאוגרפיה ולשון עברית). קיבל תואר מוסמך ב-1974 ותואר דוקטור ב-1983. לימד באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה. פרסם וערך ספרים ומחקרים בלשונות העברית,...

צנעא, תקס"ד-תרמ"ט (1804-1889). בנו של ר' יוסף קארה. רב ואב"ד צנעא. לאחר פטירת אביו בתר"ט (1849) נתמנה לראב"ד, וכאביו ניהל את הקהילה ביד רמה. ניחן בזכרון מופלג, ידע בעל פה פרקים שלמים מספר 'היד החזקה' להרמב"ם ונודע בבקיאותו בכללי הדינים ופרטיהם....

שיח ירוק עלים ללא פרי. עליו נקטפים בעיקר מראשו כשהם רכים ועדינים. מקובל מאוד בקרב בני תימן (בעיקר בכפרים) הלועסים אותו זמן ממושך בלא לבולעו להנאה ורגיעה. מייחסים לו סגולות שונות כגון הגברת כוח גברא, שיכוך כאבים והרגעה נפשית.

רוב בני תימן נפטרו בבתיהם. בצנעא, השאירו את המת במקומו והסירו את כל הקישוטים מחדרו. את הגבר כיסו בטלית ואת האשה באריג שחור (שקה) שבו נהגו הנשים להתכסות בלכתן ברחוב. פתחו את שער הבית ואת החלונות בחדר הנפטר והמקוננות החלו לקונן וכך ידעו העוברים...

'ספר הזוהר' הגיע לתימן כבר במאה ה-14 ומובאות ממנו מצויות במדרש אלציאני הוא פירוש נביאים ראשונים לר' אברהם בן שלמה. רעיונות קבליים ראשוניים נמצאו בכתבי ר' דוד בן ישע הלוי שחי בסוף המאה ה-15 ובראשית המאה ה-16. אולם מעמד של ממש השיגה הקבלה בתימן רק...

פירות מיובשים: ברקוק (משמש), פרסק (אפרסק), ספרג'ל (חבושים) וכיו"ב.

יוצרת מחול. 1897-1987. ממייסדי תנועת ריקודי העם בישראל והמפעל לטיפוח ריקודי עדות. עוררה רקדנים יוצאי תימן לשוב למקורותיהם ויוצרי מחולות-עם ישראלים לשלב ביצירותיהם דגמי תנועה וצעדים ממסורת תימן. יזמה כנסים ארציים של מחולות (כנס מחולות בקיבוץ דליה...

ייצור כלי חרס היה נפוץ מאוד בתימן, אך ריכוזים של תעשייה זו היו בעיקר בכ'ולאן, בסר ובסעואן. משפחות שלמות, ולעתים הקהילה כולה, עסקו בכך. המלאכה נעשתה בחלוקת תפקידים ברורה: הגברים עבדו בכריית החומר הגולמי מן המכרות וטיפלו בהפעלת הכבשנים והכנסת הכלים...

שיח גדול שנופו דומה לעץ ההדר. תדיר ירוק ועלוותו סמיכה ומבריקה. גדל באזורים טרופיים שבהם יורדים גשמים במשך רוב חודשי השנה לבד מעונת ההבשלה של הפרי. מוצאו המשוער של עץ הקפה בחבש ומשם הובא לערב לפני 500 שנה בערך. לאחר מכן הועבר לאירופה ולארצות אחרות...

נולד בנס ציונה ב-1944. קצין מצטיין בחיל השריון. במלחמת ששת הימים זכה בעיטור המופת ובמלחמת יום הכיפורים קיבל את עיטור הגבורה. בוגר פו"ם והמכללה לביטחון לאומי. למד באוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון (היסטוריה כללית) ובאוניברסיטת חיפה לתואר שני (מדעי...

פסקה שכותב הסופר, לרוב בדף האחרון של כתב היד, ובו הוא מציין את שמו, מקום ההעתקה ותאריכה. הסופרים בתימן נהגו להוסיף פרטים אוטוביוגרפיים ואחרים בקולופון ולעתים האריכו בכך עד כדי הפיכת הקולופון לכרוניקה בעלת חשיבות תיעודית רבה ביותר. הקולופונים של...

הוגה דעות, מגדולי התורה בישראל בדורות האחרונים. נולד בלטביה ב-1865 ונפטר בתל אביב ב-1935. עלה ארצה ב-1904. שימש רבה של יפו מ-1904, ומ-1921 עד פטירתו הרב הראשי האשכנזי הראשון לא"י. ראה בציונות "ראשית הגאולה" והיה המנהיג הרוחני של הציונות הדתית...

צמח חד-שנתי המגיע לגובה 70 ס"מ, זרעיו הקטנים והמרובים שימשו לתיבול ולקישוט מיני מאפה (צלוף, כבאנה וכעך), וכן כתרופה לתולעים בבטן ולשלשול.

הקטרת סממנים ריחניים על גחלים היתה מקובלת בכל בית בתימן. המבכ'רה, הכלי שבו שמו גחלים ועליהם סממני הקטורת, לא שינתה צורתה במשך אלפי שנים. נהגו להבעיר קטורת על גחלים בכל הזדמנות של שמחה או אבל: חתונה, לידה, מפגשים חגיגיים וטקסי קבורה. מקור הסממנים...

משרת צימוקים, שהוכנה על ידי הנשים היהודיות בתימן ושמשה לצורך הקידוש בשבתות ובחגים. כן הוגשה לילדים במקום יין בשל מתיקותה, במיוחד בליל הסדר.

סוגת שירים ידועה כבר מן המקרא, מן הפיוט הקדום ומשירת ימי הביניים העברית והערבית. בתימן מצויות קינות בשירת שבזי, כגון זו על מות ר' סעדיה בן יהוסף אלשבילי ור' שלמה בן דוד, מראשי הקהילה בתימן בזמנו. הקינות ידועות ביצירה שבעל פה, בעיקר על ידי נשים...

נולד בצנעא ב-1930. מראשי יהדות תימן בישראל. עלה ארצה ב-1933, גדל ולמד בירושלים. בעל תואר שני באוניברסיטת תל אביב (מדעי העבודה). מילא תפקידים מרכזיים בהנהגת תנועת העבודה בישראל: מזכ"ל הסתדרות העובדים הכללית (1992-1984); חבר כנסת (1984-1995); סגן...

נולד בישראל ב-1944. נכד ר"י אביץ', הרב הראשי בתימן (1932-1934). גדל והתחנך בעיר רחובות והשלים לימודיו האקדמיים באוניברסיטת בר-אילן, כולל תואר דוקטור בחקר הלשון העברית. מלמד לשון והבעה עברית באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת לוינסקי לחינוך. פרסם מחקרים...

ראה: קליות.

ראה: לחם ומיני מאפה.

ג'לג'לאן: גרגרי שומשומין שנשרו במים וקליפתם הוסרה בשפשוף. נאכלים לאחר קליה בתוספת מלח. מדקוק: קליות שונים (קטניות, אגוזים, שקדים, שומשום וכיו"ב) טחונים במטחנה או כתושים במכתש. מוגש לזקנים שהלעיסה קשה עליהם ולילדים קטנים. מכפג': פולים שרויים היטב...

נולדה בישראל. חוקרת יהדות תימן בתחומי התרבות החומרית, המסחר, הכלכלה ומשלחי יד. מרצה באוניברסיטה בקלן שבגרמניה.

קליעת נצרים היתה מלאכה נפוצה בתימן ונמשכת אף בישראל. עבודת נשים שמוצריה כללו: מחצלות, מטאטאים, סלים, מגשים וכלי נצרים בצבעים שונים ובקישוטים מגוונים ששימשו ככלי הגשה ללחם, פיצוחים, צימוקים, פירות וירקות. לעתים קושטו הכלים ברצועות עור, בכפתורים או...

ראה: טחין.

נועדו לשמש כמגן נגד פגעים רעים. בתימן היו להם צורות שונות, אך צורת המשולש היא המקובלת. החתן ענד בחתונתו סביב צווארו נרתיק כסף המכיל כתבי סגולה שעל פי האמונה מגנים עליו. לעתים קרובות הכניסום כחלק מן התכשיטים גם לנשים ולילדים. בשולי הבגד תפרו לעתים...

עיירה בדרום תימן ששימשה בעבר נקודת גבול בין האזור שבשליטת האמאם לבין אזור החסות הבריטי. מוקפת חומה ובה שני שערים, אחד לכניסה ואחד ליציאה. סביב העיר היו מערות חצובות בהר והתגוררו בהן עולים יהודים שבאו מן הצפון, מצעדה ומחידאן, בדרכם לעדן. כשננעלו...

חי ופעל במאה ה-15. תלמיד ר' דוד בן סעד. בשנת ה"ר (1440) לערך כתב ביאור פילוסופי על פתיחת הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה (מהדורת י' קאפח, קבץ על יד יב, ירושלים תשמ"ט). מרבה להביא מספרי הרמב"ם ומקורות פילוסופיים, כמקובל באסכולה המיימונית בתימן.

ראה: קהוה.

ראה: לחם ומיני מאפה.

1891-1983. נולד במחוז חידאן שבתימן. עד עלייתו ארצה ב-1909 למד ב"חדר" מפי מורה פרטי. עד 1944 היה פועל חקלאי בפרדסי האיכרים ברחובות אך משנותיו הראשונות בארץ נודע כאיש ציבור למופת. חבר ועד שכונת שעריים שברחובות ואחד ממייסדיה, יוזם ומרכז "פרדס בחסכון...

ראה: לחם ומיני מאפה.

צנעא, 1824-1914. למד מפי ר' יוסף קארה ומפי הדיין ר' אברהם ערשי. בפרנסתו היה סמוך אצל אביו. העתיק ספרים וטווה חוטי ציצית. לימד תינוקות של בית רבן וכן מבוגרים בבית הכנסת אלשיך. דרשן מעולה וראש המדברים, בעל חוש פדגוגי מעולה. עסק הרבה בקבלה. מאשתו...

צנעא, 1913-רמת גן 1990. עלה ארצה ב-1950. קנה תורתו מפי אביו ר' שלום בן יחיא קרח ומפי שני רבותיו המובהקים ר' יחיא קאפח ור' יחיא אביץ'. בתימן שימש כרב בבית הכנסת בית אלכסאר, היה מראשי הוועד להצלת יהודי תימן ומורה בבית הספר החדש שנוסד בצנעא בשנות ה-...

רב ושו"ב. נולד בצנעא 1842 ונפטר במצרים ב-1929. אביו ר' חיים קרח. דרשן ופייטן ומלמד תינוקות של בית רבן. בחוזת אלנפר (1903) נסע לקהיר ונתמנה לשוחט ומרביץ תורה. חיבוריו: 'יברך הזבח' - הלכות שחיטה (נכתב ב-1901. כתב יד). בהקדמה סקר את חיבורי תימן...

רב ראשי ליהודי תימן. נולד בצנעא ב-1871. שימש מזכיר בית הדין בצנעא וטיפל בעניינים הקשורים עם השלטון. רב בית הכנסת אלכסאר בצנעא ורבה הראשי של תימן בדור שלפני העלייה לארץ. ב-1932 נבחר ר' יחיא אביץ' לרב ראשי ור' עמרם ור' חיים משרקי לעוזריו. משנפטר ר"...

מקובל. חי ופעל בצנעא במאה ה-16-17. חיבורו 'ספר סגולות' (מהדורת מ' חלמיש, רמת גן) נכתב בין השנים 1597-1611 ונזכר בסידור 'חידושין' לר"י מה. מספרי הקבלה הראשונים בתימן וקדם לספר 'לחם שלמה' לר' שלמה הכהן. הספר נשמר בעותקים רבים.

מחכמי הקהילה המובהקים בדור האחרון וסופר פורה. צנעא תרל"ג (1873) ירושלים-תשי"ג (1952). בנו של ר' יחיא בן חיים קרח. תלמיד של ר' יחיא קאפח ושל ר' יחיא אביץ' ומראשי תנועת דור דעה. בסוף המאה ה-19 גלה ליפיד ולאחר חוזת אלנפר שב לצנעא. תחילה התפלל ולמד...

מראשי חסידי השאמי. חי ופעל בצנעא בשנים 1770-1850. כתב קונטרסים בעניין ברכת המוציא ותמך במנהג השו"ע יחד עם ר' אהרן עראקי הכהן כנגד תומכי המנהג הקדום: מהרי"ץ ור"י אביץ', פולמוס שנמשך שלושה-ארבעה דורות. התנהג בחסידות ובפרישות. התפלל בבית הכנסת...

יליד צנעא 1936 ועלה ארצה ב-1949. נכד ר' עמרם קרח. למד בישיבות 'מרכז הרב' ופוניביז' והיה מראשי 'ארגון בני הישיבות יוצאי תימן' ומעורכי הביטאון 'המסילה'. בין חיבוריו: 'עריכת שולחן', 'שפת מלך' על משנה תורה להרמב"ם, 'זאת אמונתי', 'תשובה כהלכה', 'רזיאל...

ראה: קליות.

חלוקת המברכים (-עליות) בספר תורה שונה מן הנהוג בקהילות אחרות. על פי מנהג קדום, המתועד כבר בסידור רס"ג, בשנים מסוימות במחזור השנים נקרא החצי הראשון של פרשת חוקת עם פרשת קורח שלפניה והחצי השני עם פרשת בלק שלאחריה. גם סדר פרשות מחוברות ונפרדות שונה...

יישוב בתימן בקרבת צנעא. היהודים, כ-60 משפחות, גרו בנפרד מן המוסלמים: עוזירי, חראזי, חמדי, קהלני, והב, רחבי, לוי, מדמון, ד'הבאני, כ'לף, ג'מל, קשת וקאפח. המוסלמים עסקו בחקלאות, בעיקר מטעים: גפנים, אגסים, תפוחי עץ, חבושים, תאנים ורימונים. רוב...

עמודים