לקסיקון ליהדות תימן

עכשיו במאגר 758 ערכים

מחשובי המנהיגים לאחר גלות מוזע. חי ופעל בצנעא 1665-1749. המומחה לשחיטה וטריפות בימיו. שימש כדיין בראשות ר' דוד חותר במינוי קבוע ב-1735-1749 וקודם לכן במינוי זמני. תלמיד הדיין ר' שלום צבטאני ורבו המובהק של נכדו מהרי"ץ ושל ר' דוד משרקי. חיבורו: '...

חי ופעל בצנעא 1738-1809. בנו הבכור של מהרי"ץ וממשיך דרכו. ראב"ד מ-1805 לאחר פטירת אביו ועד מותו. קודם לכן הופקד על השחיטה כשהתקשה אביו בהליכה. בניו המפורסמים: הדיין ר' דוד צאלח ורבי סלימאן צאלח. שבע תשובות משלו נדפסו בספר 'פעולת צדיק' של אביו....

צנעא, תקפ"ז-תרס"ה (1827-1905). דור רביעי למהרי"ץ. דיין בבית דינו של ר' שלמה קארה ומראשי בית הכנסת בית צאלח. נהג בחסידות וכינויו היה "ירמיה הנביא". מפטירת ר' שלמה צאלח (תרס"ב/1902) אב"ד צנעא ודיין מומחה יחיד עד פטירתו.

חי ופעל בצנעא 1769-1839. למד מפי אביו וסבו וב-1827 נבחר לדיין בראשות ר' יוסף קארה עד לפטירתו. סופר מומחה. העתקת תכלאל 'עץ חיים' בכתב ידו נדפסה במהדורת צילום (1983). במחלוקת על ברכת המוציא הצטרף לר"י קארה לפסוק כמסורת תימן כהכרעת סבו מהרי"ץ. נראה...

חי בצנעא, 1695-1770. בנו של הדיין ר' צאלח ואבי מהרי"ץ. התפרנס ממסחר ומעסקי ממון אך מצבו לא היה שפיר. בנו מביא בשמו שבע הלכות ונראה שכתב חיבור כלשהו. לא היה לו כל תפקיד רשמי בחיי הקהילה אך זכה להערכה רבה.

צנעא, תקי"ד-תקצ"ד (1754-1834). פרנס הקהילה במחצית הראשונה של המאה ה-19 ופעל ללא לאות להקל מעל המקמצים את עול המלכות. היו לו קשרים טובים עם נשיאי שבט בכיל בצפון תימן ושימש להם כציר בצנעא למלא בקשותיהם ועסקי מסחרם.

ראב"ד ורב ראשי. מגדולי חכמי תימן בכל הדורות וחוקר מורשת יהדותה. חי ופעל בצנעא 1740-1805. נכד הדיין ר' צאלח. למד בעיקר מפיו ומפי ר' יחיא עראקי. תלמיד חבר לר' דוד משוקי. ב-1758 מונה לדיין, וב-1770, לאחר פטירת הדיין ר' פינחס הכהן עראקי, מונה לראב"ד...

דיין. חי ופעל בצנעא 1804-1859. אינו בן למשפחת צאלח המפורסמת, וכדי להבחין בינו לבין מהרי"ץ כונה מהרי"ץ השני או הקטן. דיין בראשות ר"י קארה ובנו ר' שלמה ומ-1839 עם הדיין ר' יחיא בן שלום הכהן. נשלח למאסר עם כל החכמים עקב סירובם למלא את גזרת השלטון...

צנעא, תקפ"ב-תרס"ב (1822-1901). תלמיד ר' יוסף קארה. נתמנה לאב"ד צנעא לאחר פטירת ר' שלמה קארה (תרמ"ט/1889), ושימש בכהונה זו עד פטירתו. ענוותן ו"ירא הוראה" ובפסקי דין רבים לא הכריע בלא עצת ר' שלום שמן סגן ראש ישיבת בית צאלח. לפרנסתו עסק בצורפות ולא...

צנעא, ת"צ-תק"ן (1730-1790). אחי מהרי"ץ. מחבר 'זבח פסח' - דיני פסח בימים שקודם החג (מהדורת י' קאפח בתכלאל 'שיבת ציון') ו'אגרת המוסר' - למתפללים בבית הכנסת (מהדורת י' רצהבי).

ראה: קהוה.

יליד צנעא. עלה לירושלים עם הוריו ב-1894. מראשי העדה התימנית בירושלים ויהדות תימן בא"י לפני קום המדינה. תחילה עבד בבניין ואחר עבר לראשון לציון ועבד ביקב. עם נישואיו כעבור שנתיים חזר לירושלים ונכנס לעול הפעילות הציבורית בענייני התימנים בירושלים....

מראשי עולי תרמ"ב שהגיעו מצנעא לירושלים. גדול בתורה ומתלמידי ר' יחיא קאפח. כיהן כראב"ד לעדה התימנית בירושלים כ-22 שנה. התנגד למהלכו של ר' אברהם נדאף להיפרד מעל הכולל הספרדי. גם רבנים ספרדים ואשכנזים הכירו בגדולתו בתורה. בין ראשוני תלמידיו היה...

יפיד שבתימן תרל"ה (1875)-כרכור תשי"א (1951). תלמיד חכמים בעל ידע נרחב בפוסקים. תלמידו המובהק של ר' יחיא קאפח ומן הקבועים בבית מדרשו. בהיותו בן י"ד (או י"ח) שלחו אביו לצנעא ללמוד מפי ר"י קאפח. לפרנסתו עסק בהוראת תינוקות עד שעלה ארצה בתש"י (1950)....

מאחרוני חכמי צנעא. צנעא, תר"ם (1879 )-ירושלים תש"ל (1970). תלמידו המובהק של ר' יחיא קאפח ובייחוד של ר' יחיא אביץ' מפיו למד תורה בבית הכנסת בית אלמסורי ושם קבע מקומו. בצעירותו קנה תורה גם אצל חכמי צנעא במאה ה-19: ר' אברהם קארה, ר' אברהם עזירי, ר'...

חומר אורגני סמיך ודביק שצבעו כצבע החציל. הופק משרף של צמחי הדורנטה ("שית") והאלויורה. גושי צ' שימשו לשתייה לריפוי המעיים ולניקוי הדם, לקישוט פני התינוקות בנקודות חן במצח ובלחיים כדי להרחיק את עין הרע ולהורדת השיער. כן ניתן במרקחת הדיו.

חי ופעל בצנעא 1640-1715. רבו של הדיין ר' צאלח, ומ-1696 שימש בדיינות עם הראב"ד ר' זכריה הכהן בבית הדין הקבוע לאחר גלות מוזע. כתב חיבור הידוע רק מדברי מהרי"ץ וכן פסקי דין בענייני מסורת המקרא שהיה בר סמכא בהם. מהרי"ץ מביא בס' 'חלק הדקדוק' פסק דינו...

נולד בראש העין ב-1951. מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית חולים יוספטל באילת. למד בחדר וסיים בית ספר תיכון בירושלים. ב-1980 סיים לימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב. התמחה במקצוע מיילדות וגינקולוגיה בבית חולים העמק בעפולה. ביצע מחקרים גינקולוגיים ואחרים:...

זמר. נולד ב-1935 בכפר אלגלבה שבתימן. למד את יסודות השירה אצל דודו נתן גולי. עלה ארצה ב-1949 והתיישב במחנה ראש העין. לאחר סיום שירותו הצבאי עסק למחייתו בעבודות התקנת תאורה והגברה לאירועים שונים. בדרך זו התוודע לזמר אהרן עמרם ויחד הקליטו שירים....

שחקן ובמאי. נולד ברמת גן ב-1949. החל את דרכו האמנותית בתאטרון ילדים ונוער של אורנה פורת. שחקן ראשי בהצגת 'בן הסולטאן' ובהצגה 'איפה הכסף?' (עיבוד של 'הקמצן' למולייר). ב-1976 השתתף בהצגות 'קריזה' ו'רק אתמול נולדה' בתאטרון חיפה. ב-1978 כתב את מחזה...

נולד בצנעא שבתימן ב-1915. עלה ארצה ב-1930. עבד בריצוף בירושלים ובחולון והיה ראש אגודת הרצפים מטעם מועצת הפועלים. עם ראשית העלייה הגדולה מתימן ב-1943 החל לפעול בקרב העולים מטעם ההסתדרות ולאחר מכן מטעם הסוכנות היהודית. עם הפסקת העלייה ב-1945 נשלח...

1914-1990. נולד בצנעא בתימן ונפטר בחולון. למד בחדר ובנערותו עסק במסחר זעיר. עלה ארצה ב-1929. מ-1932 פעל לגייס פועלים לא מאורגנים להסתדרות. בפרעות 1936 התגייס ל"הגנה" ובהתקפה על חולון בראשית הקמתה השתתף בהגנתה. מזכיר ועד "שכונת עם" וחבר מועצת העיר...

1913-1997. נולד בצנעא שבתימן. עלה ארצה ב-1931 וכעבור שנתיים החל לעבוד ב"דבר", עד צאתו לגמלאות. בשל חריצותו, נועם הליכותיו, למדנותו וכשרון הכתיבה שלו התחבב מאוד על ראשי מערכת "דבר" והנהלתו. פרסם מאמרים רבים על תולדות יהודי תימן, תרבותם, אמנותם,...

צנעא, 1916-ת"א, 2000. רב לקהילת יהודי תימן בתל אביב. למד בצעירותו לפני רבו המובהק ר' סעיד עוזירי ובמקביל למד תקופה מסוימת לפני ר' יחיא קאפח. מקום תפילתו ובית מדרשו היה בבית הכנסת אלאוסטא, מרכז אסכולת השאמי. פעל במחלוקת בין מתנגדי הקבלה ותומכיה...

צנעא-תל אביב. עלה ארצה ב-1939. מצעירותו עסק בסחר בינלאומי, תחילה באמצעות האיטלקים שישבו בצנעא. ניהל בית מלון במתכונת מודרנית בצנעא וכך הכיר את כל האירופים שבאו לתימן, לפי שמלונו היה המקום היחיד שיכלו להתגורר בו. נעשה מקורבו ואיש סודו של האמאם...

מושב בגליל העליון כשלושה ק"מ מזרחית למעלות-תרשיחא. משתייך לפועלי אגודת ישראל. נוסד ב-1950 ע"י עולי תימן ולאחר שעזבוהו התיישבו במקום עולי מרוקו ותוניסיה. ענפי המשק בראשיתו: לולים, צאן, מטעים וטבק.

עתונאי וסופר. נולד בצנעא, ב-1936. עלה ב-1949. שירת בנח"ל בשנים 1956-1959. בשנים 1963-1992 עבד כעיתונאי, תחילה בעיתון 'הבוקר' ולאחר מכן בעיתון 'מעריב'. עסק גם בכתיבה ספרותית. פירסם שני רומנים, שעניינם חיי היום-יום בתימן. הרומן הראשון, 'כלולות',...

יליד צנעא 1936. עלה ארצה ב-1943. התחנך בירושלים (ת"ת מזרחי) ובחיפה (בי"ס לקציני ים). למד באוניברסיטה העברית ובה זכה לתואר שלישי על עבודתו 'מבעיות חינוך ילדי התימנים בארץ ישראל תרמ"ב-תש"ח' (1987). פרסם מאמרים ומחקרים רבים על חיי היהודים בתימן ובא"...

מלאכה עתיקת יומין כמעט בלעדית ליהודים שהיתה שם דבר בתימן. עד היום נוהגים לשבח עבודת צורפות טובה כ"עבודה יהודית". המלאכה עברה מאב לבן, לעתים קרובות בסודיות רבה. אחת הסיבות לבלעדיות היהודית היתה היחס השלילי של המוסלמים למלאכה במתכות יקרות. לעומת...

טס נחושת. כלי ההקשה בשירת הנשים בדומה לפח בשירת הגברים. הצחן הוא כלי בית ועל כן ההקשה בו אינה נחשבת נגינה. הנשים מקישות בו באצבעות מטובעות כדי להפיק צליל חד.

ראה: לחם ומיני מאפה.

סלט ירקות (עגבניות, פטרוזיליה, בצל וכיו"ב), חתוך קטן ביותר, מתובל בפלפל חריף ומי לימון. מקובל כמתאבן ובין היתר גם כ"מזה" (מעין קינוח לוואי בארוחה).

מושב בשפלה המשתייך לתנועת המושבים. קרוי על שם שיחי הצלף הנפוצים באזור. נוסד בתש"י. בתחומיו חורבות יישוב מן התקופה הישראלית והביזנטית. כיום מתגוררים בו קרוב ל-600 תושבים ב-70 משקים, 15 בנים ממשיכים וקיימת תכנית הרחבה ל-81 יחידות דיור לבנים שניים....

צמד שני זמרים אחים, בנים למשפחת עמרני, מן המשפחות התימניות הוותיקות שעלו ארצה בסוף המאה ה-19 ושהיו ממייסדות כרם התימנים בתל אביב. למדו את שירי תימן בבית אביהם רחמים סביב השולחן בשבתות ובחגים ובאירועים משפחתיים. החלו להופיע ב-1962, בשנה שבה יצא...

1869-1939. איש חינוך בחברת כל ישראל חברים (כי"ח) וב-1910 נשלח מטעמה לתימן לחקור את חיי היהודים שם ולבדוק אפשרות של הקמת בית ספר מודרני. בשובו כתב דו"ח מפורט בצרפתית המתאר את רשמיו. תרגום עברי של הדו"ח מאת אברהם אלמאליח נדפס בספר 'שבות תימן' (ת"א...

בירת תימן מאז ימי קדם ומרכזה הכלכלי והמדיני ברוב הזמנים. שוכנת על רמה בזלתית פורייה בגובה כ-2,400 מ'. העיר העתיקה היתה מוקפת חומה והשכונה היהודית שכנה בתוכה. הקהילה היהודית שימשה מרכז רוחני ליהודי תימן בכל הזמנים ובתוכה בית הכנסת המרכזי שנודע בשם...

חי ברדאע במאה ה-19. תלמיד חכם ופייטן מצאצאי משפחת אלשיך שבצנעא. כתב ספרים רבים ברוח קבלת האר"י, בהם ספר 'קודש הלולים' (ירושלים תשל"א), ובו ענייני נישואין ומילה, בקשות ושירים, ושו"ת בענייני הלכה.

זמרת ומלחינה. נולדה בישראל ב-1953. החלה את דרכה האמנותית כשחקנית-זמרת במחזמר 'שיער'. תחילת דרכה לא היתה קלה ורק עם אלבומה הראשון "נערי שובה אלי" האירה לה ההצלחה פנים, והיא הפכה לאחת הזמרות הפופולריות בישראל. הפיקה 10 אלבומים ובהם שירים שהלחינה...

עיר גדולה מוקפת חומה, בירת צפון תימן, במרחק 250 ק"מ מצנעא. בנויה על רמה בגובה של כ-2,300 מ'. בשכונה היהודית (דאר אליהוד) חיו כ-30 משפחות ובהן: ד'מארי, כהן, חובישי, צעדי, בוני, עפג'ין וירימי. עסקו בצורפות, בעיבוד נחושת וברצענות. בעבר היו שלושה בתי...

מושג שנתקבל בקרב היוצרים והמדריכים של ריקודי העם בישראל לנוסחת צעדים בסיסית ממסורת יהודי תימן, ששובצה בריקודי עם ישראליים וביצירות מחול לבימה. כיום מקובל המושג צעדה ביחס למספר דגמי יסוד השונים מעט זה מזה. הדגם היסודי מבוסס על ארבע ספירות: ו - רגל...

חי ופעל בצנעא 1665-1740. שלמה אביו היה עשיר ושכר את הסופר המפורסם פינחס בן גד הכהן להעתיק לו סידור ב-1680. בהקדמה תיאר הסופר את גלות מוזע. לא שימש בתפקיד רשמי בקהילה אך היה ממנהיגי הציבור ומחשובי החכמים. בנו ר' יחיא שימש דיין בבית הדין בראשות...

חי ופעל בצנעא 1733-1808. מ-1785 דיין עם מהרי"ץ כראב"ד. חתום על שטרות ופסקי דין.

צעיפי משי מסאטן או מכותנה, בדרך כלל יובאו מהודו. הצעיף העליון מאפיין את האשה התימנייה, מוסלמית ויהודייה, ובלעדיו לא תצא את ביתה, כשראשה וגופה מכוסים לצניעות. המוסלמיות התכסו בצעיף ארוך כאורך גופן והיהודיות בצעיף שכיסה את פלג גופן העליון. שמות...

כפר הררי באזור הרי חראז, 80 ק"מ מערבית לצנעא. כ-20 בתי אב יהודיים בשכונה נפרדת אך ביחסי ידידות עם הערבים. מורה ההוראה: תנעמי. בית כנסת אחד (כניס חראז) בראשות סעיד מעוצ'ה. מקור המים: מעיין אלדיל בקרבת נחל (מאג'ל) שלחופו צמחו עצים טרופיים. בדרום...

זמרת וחלוצה של הפצת הזמר המזרחי. ירושלים 1910-תל אביב 1990. בתו של הרב יוסף צפירה. נתייתמה בגיל רך, גדלה במשפחות מאמצות בירושלים ולמדה בכפר הנוער "מאיר שפיה". בראשית שנות השלושים למדה זמרה ומשחק ושם פגשה את נחום נרדי, פסנתרן ומלחין. השניים נישאו...

ראה: לחם ומיני מאפה.

השם שניתן לשכונה היהודית בצנעא שהוקמה לאחר שוב היהודים מגלות מוזע. לאחר שלא ניתן להם לשוב אל שכונתם בין החומות בטענה שיש למנוע השפעתם השלילית על המוסלמים. הבתים בשכונה זו היו דלים לעומת בתי המוסלמים והבתים היהודיים בשכונה שבתוככי העיר. תופעה זו...

חוקר ורב. נולד בתל אביב ב-1964. מתגורר ברמת גן. חניך בתי מדרש שונים: "ישיבת שעלבים", "תורה והוראה" וכן "אוצר התלמוד". חוקר בפרוייקט השו"ת באוניברסיטת בר אילן ועוסק בחקר מורשתה הרוחנית של יהדות תימן. בנושא זה פרסם עד עתה עשרות מאמרים בנוסף...

ילידת צנעא. ב-1943 עלתה ארצה עם בעלה הרב י' קאפח. תחילה גרה בתל אביב, ומ-1946 בירושלים. רבנית ואשת ציבור, יזמה ומפעילה מערכת של פעולות צדקה וחסד בירושלים ומסייעת לשימור מורשת יהודי תימן. מייסדת עמותת "סגולת נעמי" התומכת בנזקקים בכסף ובשווה כסף, "...

יליד צנעא 1946. חניך ישיבת הדרום ברחובות. למד לתואר ראשון בכלכלה וסוציולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת ת"א. שימש מנכ"ל עיריית רחובות ויו"ר איגוד ערים. כיום מנכ"ל בנק אוצר השלטון המקומי, יו"ר בית הספר הגבוה למינהל כספי...

עמודים