לקסיקון ליהדות תימן

עכשיו במאגר 758 ערכים

זמרת. ילידת שעריים, רחובות. בילדותה עברה עם משפחתה לתל אביב וסיימה לימודיה התיכוניים שם. החלה להופיע בילדותה בבית הספר ובקייטנות. אלבומה הראשון הופיע ב-1973 והשני ב-1978. ב-1979 זכתה במקום ראשון באירוויזיון על שירה "הללויה". בעקבות זאת הופיעה...

נולדה בתימן ועלתה ארצה כתינוקת. הוריה התיישבו בשעריים, רחובות. שחקנית-זמרת ידועה על במת התאטרון הישראלי. בשנתה ה-15 עברה לתל אביב כדי ללמוד בלט מודרני וקלסי ופיתוח קול. שירתה בלהקת הנח"ל. המשיכה לימודיה בבית ספר לדרמה ע"ש פאני לוביץ והופיעה ב"...

מבצע הטסתם לארץ של כמעט כל היהודים שנותרו בתימן (כ-50,000) בשנים 1949-1951. העולים יצאו בדרך כלל בכוחות עצמם מכל רחבי תימן, לאחר שניתן אישור יציאה על ידי האמאם אחמד בפסח תש"ט, והגיעו לעדן, שהיתה בשלטון בריטי. בסמוך לעיר זו הוקם מחנה קליטה והכנה,...

מושב בדרום-מערב ירושלים המשתייך לתנועת המושבים. מקור השם עמינדב אבי נחשון נשיא מטה יהודה (במדבר א, ז). נוסד על ידי עולי תימן בתש"י בקרבת הכפר הנטוש ולג'ה. כיום יותר מ-400 תושבים ב-77 משקים, מהם 20 של עולי תימן והיתר של בני עדות אחרות. יוצאי תימן...

חוקר שירת יהודי תימן. נולד בצנעא ב-1940. עלה ארצה בעליית על כנפי נשרים. בעל תואר ראשון בספרות עברית באוניברסיטה העברית, ותארים שני ושלישי באוניברסיטת בר-אילן. פרסם מאמרים בחקר שירת תימן. ממייסדי כתב העת אפיקים.

מושב בגליל המערבי. קרוי על שם יישוב יהודי מימי המשנה והתלמוד בשם עמיקו (נשתמר בשם הכפר הנטוש עמקא). באזור שרידי עתיקות. נוסד באלול תש"ט. תושביו ממחוז אלחדוף שבתימן, ומספרם 650 נפש. שטחו 2,500 דונם. נוסד תחילה ככפר עבודה אך תושביו הפכוהו למושב...

נולד בצנעא ב-1911. עלה ארצה ב-1944. התפרסם הודות למפעלו הגדול ניקוד התלמוד הבבלי על פי מסורת יהודי תימן והבאת גרסאות שונות מן הנדפס שהיו נהוגות בתימן. מקורותיו: קבלה בעל פה מרבותיו ר' יחיא קאפח, ר' יחיא אביץ', ר' שלום קורח ור' רצ'א צארום, וכתבי...

מגדולי חכמי ההלכה במאה ה-19. צנעא, 1827-1872. צורף כסף. נרדף על ידי השלטונות ומשיח השקר שוכר נוחיל. ב-1869 נמלט למצרים ולא"י וחזר לתימן כעבור שלוש שנים. התפרסם בזכות ספרו 'שתילי זיתים' - פירוש לשו"ע-אבן העזר (כתב יד) ומטרתו היתה להשלים את פועלו...

יישוב גדול ובו קהילה יהודית גדולה (כ-200 משפחות) בשכונה נפרדת מוקפת חומה. מוסלמי עמראן נחשבו שונאי יהודים. שני שערים בחומה היהודית: באב אלשקאדף על שם בתי החומר הרעועים שבקרבתו לכיוון האזור החקלאי בדרום העיר, ובאב אלקריה או באב אלקאע לכיוון צפון-...

צנעא, תרל"ה (1875)-ירושלים תשי"א (1951). ראש בית הכנסת בית אלטירי וחבר בית דינו של ר' יחיא יצחק הלוי. בקי מופלג בדיני שחיטה וטרפיות ורבים מצעירי הקהילה למדו ממנו מלאכה זו. חתום על כמה תשובות הלכתיות ותקנות הקהל. לפרנסתו עסק באריגה.

זמר ומלחין, ראש לזמרים המקוריים מבני תימן, שרבים מן הזמרים התימנים בישראל הושפעו ממנו. נולד בצנעא ב-1937. עלה ארצה ב-1949. למד בבית הספר התיכון "ישורון" שבפתח תקווה. שנים רבות עסק בהדרכת בני נוער במסגרת החינוך הבלתי פורמלי בראש העין, הקים מקהלות...

ראה: צמד העמרנים.

תיאטרון מחול. נוסד על ידי שרה לוי-תנאי ב-1949. חברי הלהקה בראשיתה: מרגלית עובד, רחלי עובדיה (סלע), רחל צעירי (מורי), חנה מנזלי (מגורי-כהן), מאיר עובדיה, יהודה כהן ויעקב ברזילי. מופע ראשון התקיים ב-1950. בראשית שנות החמישים המליץ הכוראוגרף...

שמלת גבר ואשה בצנעא, וההבחנה לפי סוג האריג וצבעו וכיוון פתח הצוואר. לאשה: שמלה אופיינית ליהודיות בצנעא ובסביבתה. עשויה אריג שחור, סאטן או קטיפה. השמלה גזורה בגזרה רחבה, אורכה עד אמצע הקרסוליים ושרווליה צרים. העיטור המרכזי בחזית הגוף, סביב פתח...

ראה: דייסות ומאכלי קדירה.

חסידי הקבלה, ובראשם הרב הראשי ר' יחיא יצחק הלוי, שהתנגדו לתנועת הדרדעים. הכפירה בזוהר ובקבלה נתפסה ככפירה בערכי היסוד של היהדות, ועל כן ניהלו מלחמת חרמה במתנגדיהם. המתח בין שתי הסיעות הגיע לשיאו ב-1917 בעקבות מלשינות לשלטון המוסלמי נגד הדרדעים...

צנעא, 1727-1733. נשיא קהילת תימן בשליש הראשון למאה ה-18 בשנים הקשות לאחר גלות מוזע. הופקד על ידי האמאם על טביעת המטבע ובשלב מסוים חי בד'מאר כשעבר אליה האמאם. ניסה בלא הצלחה מרובה לשקם את הקהילה מבחינה דתית וחברתית. בנו הוא ר' שלום עראקי.

מגדולי חכמי ההלכה במאה ה-18. צנעא, 1704-1774. בנו של נגיד הקהילה שלום עראקי והשפעתו גדולה בשל ייחוסו וגדולתו בתורה. עניו וצנוע ולא נשא בתפקיד רשמי. נהג לפי השו"ע והתפלל כאביו בנוסח השאמי. על גדולתו בתורה ידוע ממהרי"ץ שהתייעץ עמו בענייני הלכה קשים...

חי ופעל בצנעא בתחילת המאה ה-18 ועד 1770. ב-1747 נבחר לדיין בראשות הראב"ד ר' סעדיה קטיעי, ומ-1757 עד פטירתו חתם ראשון על פסקי דין ואפילו שימש כראב"ד במינוי זמני. מראשי הלוחמים עם ר' יהודה צעדי בשינוי המנהגים שיזם נגיד הקהילה שלום עראקי. אמנם כר"י...

צנעא, 1685-1780. ב-1727 ירש את אביו כנשיא הקהילה וכממונה על טביעת המטבע. השפעתו היתה גדולה והוא ניצל את קשריו ואת עושרו הרב לבניית בתי כנסת ומקוואות ולהקמת מוסדות צדקה בצנעא ובקהילות אחרות ולהגנה על זכויות היהודים. פעל רבות למען העלאת תרומות...

ילידת ראשון לציון. למדה מזרחנות ותולדות א"י באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב. ב-1981 קיבלה תואר דוקטור בהיסטוריה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. חוקרת תולדות ההתיישבות של יוצאי תימן ומקומם בחברה הישראלית. לימדה באוניברסיטת בן-גוריון...

רב וסופר נולד בכוכבאן ב-1878, עלה ארצה ב-1923 והתיישב במחנה יהודה שליד פתח תקווה. שימש כמלמד תינוקות. בתימן הרבה לנדוד לרגל פרנסתו ואסף אגדות וסיפורי עם, שאותם כינס, אחר עלייתו לארץ, בקובץ שנקרא 'קורא הדורות'. היה לו כשרון לא רק לסיפור אלא גם...

נולד בצנעא בתחילת המאה ה-20. משכיל, חניך האסכולה שבהשפעת השלטון התורכי. עסק בצילום וניהל אורח חיים מודרני יחסי. בעקבות מעשה שהיה נאלץ לברוח מתימן למצרים, כנראה בתרע"ח (1918), עם שארית הצבא התורכי. אביו סעיד ערוסי.

זמר ורקדן. נולד במנאכ'ה שבתימן ב-1936. עלה ארצה ב-1949 והיה ממקימי מושב זנוח שבפרוזדור ירושלים. מ-1956 הוא מתגורר בקריית אונו. עבד שנים רבות בבניין. עומד בראש קבוצה מיוצאי תימן, תושבי קריית אונו, השומרת על ביצוע מקורי של שירי הדיואן ומחולותיהם....

תוכן ואסטרולוג בעל שם. צנעא, תקצ"א/ט-תרס"ט (1831/9-1909). לפרנסתו, עסק ברקימה ובשזירה של חגורות למשפחת המלוכה ולנכבדי המוסלמים. חברם לדעה של ר' יחיא קאפח ושל ר' חיים חבשוש. חיבורו: 'מצוקות תימן' - סקירה היסטורית קצרה המקיפה מאה שנים תקס"ח-תרס"ה (...

רב ראשי בקריית אונו. עורך דין, מרצה למשפטים ויושב ראש עמותת 'הליכות עם ישראל'. נולד בצנעא 1942 ועלה ארצה בעל כנפי נשרים. השלים לימודיו התורניים בישיבת חברון והוסמך לרבנות. שילב לימודים בתחום המשפט העברי והוכתר בתואר דוקטור למשפטים. יסד את עמותת '...

יין שרף. מופק בתהליך של עיבוי אדים מצימוקים או מכל פרי מתוק ומפסולת היין. המשקה החריף היחיד שייצרו יהודי תימן והרבו לשתותו בימי שבת ומועד ובשמחות השונות ואף בימי האבל. רבים מבתי האב ייצרוהו בעצמם. היה נמכר בחשאי למוסלמים שדתם אסרה עליהם שתייתו,...

על פי מיתוס שנוצר במאה ה-16 בעקבות פעילותו של דוד הראובני באירופה חיו בתימן צאצאי עשרת השבטים שהוגלו ממלכות ישראל ב-752 לפני הספירה. אך הראשון שהביע דעה זו היה ר' נתנאל בן ישע בספרו 'נור אלצ'לאם' (מאור האפלה) הכותב (בתרגום מערבית): "כמו שאירע לנו...

שיח נוי. שימש לטינון החיטים לפני הפסח כתחליף לחרמל בעת שהיה קשה להשיגו.

צמח חד-שנתי המגיע לגובה מטר ויותר. זרעיו המיובשים נאכלים לאחר קלייה, רכים או קשים ("עתר דכ'ש") וראה: קליות.

ראה: קליות.

ברוב קהילות תימן, לבד מאלו שבקרב השבטים בצפון ובחבאן, גילחו היהודים הזכרים את שער ראשם וגידלו פאות צד. ברמה המרכזית, ובעיקר בצנעא, היו הפאות ארוכות ונמשכו על הלחיים, ואלו באיזורי הדרום - קבוצת שער הסמוכה לצדעיים. הפאות נחשבו כסימן הכר מובהק...

כפר במחוז תעז בתימן. אזור הררי ובו מישורים פוריים ומעיינות שזרמו לברכת אגירה. במקום התגוררו יותר מ-30 משפחות יהודיות ולהן שני בתי כנסת (שאמי). ראש הקהל היה יחיא מנג'ם. ליהודים היו אדמות שעיבדון בעצמם וגידלו בהן: דגנים, קטניות, תירס ודורה.

מושב בנגב הצפוני כשני ק"מ צפונית לאופקים. שם המקום סמלי. שייך לתנועת המושבים. נוסד ב-1950. ענפי המשק: גידולי שדה, רפת לחלב וכרם. כיום יותר מ-500 נפש ב-80 משקים. בכולם נקבעו בנים ממשיכים אך עדיין לא מימשו זכותם לבניית בתים. עדיין לא הוקצו חלקות...

סופרת מן החלוצות בספרות הארץ-ישראלית. כמה מסיפוריה ("אסונה של אפייה", "אחר השמחה", "פעמים") עוסקים בדמות דיוקנה של בת תימן בארץ, כפי שנצטיירה באופן סטראוטיפי בעיני עולים מאירופה בראשית המאה העשרים.

כפר עבודה בגליל התחתון בצד כביש יבנאל-כנרת כארבעה ק"מ צפונית-מערבית לצומת צמח. היישוב הוקם ב-1912 כחוות מטעים על ידי קבוצת ציונים מארצות-הברית וניטש במלחמת העולם הראשונה. ב-1940 השתכנו במקום חברי הגרעין שייסדו ב-1946 את הקיבוץ הסמוך "אלומות". ב-...

מכל נפט שרוקן מתוכנו. שימש כלי ההקשה בשירת הגברים משירי הדיואן.

ראה: ליטורגיה.

בהשפעת רב סעדיה גאון, ובייחוד ספרו 'אמונות ודעות', ואחר כך בהשפעת פילוסופים יהודים מספרד, ובראשם שלמה אבן גבירול, בחיי אבן פקודה, יהודה הלוי, ויותר מכולם הרמב"ם, נחשפו יהודי תימן לפילוסופיה היוונית בלבושה הערבי והערבי-היהודי והרבו לעסוק בה....

כדורים קטנים עשויים עיסת תערובת חומוס טחון, שום, כוסברה ותבלינים מטוגנים בשמן עמוק. מקור מאכל זה במצרים, אך נחשב למאכל תימני משום שרבים ממוכריו בעבר היו יוצאי תימן שהפליאו בהכנתו ובייחוד הזחוק הנלווה אליו ("חריף").

חי בסוף המאה ה-14 ותחילת המאה ה-15. ידוע מחיבורו 40 שאלות ותשובות בענייני פילוסופיה: מהות הנפש, עולם הבא, שכר ועונש, בחירה חופשית וכדומה, וניכרת בו השפעתו הרבה של הרמב"ם. לדעת מהדירו הרב יוסף קאפח, נתחבר קודם ל-1407.

מס שהיה מוטל על חלק מן הקהילות של יהודי תימן מחוץ למס החסות (ג'זיה), בזמנים ובשיעורים לא קבועים אלא על פי צורכי השלטון המקומי, כגון מימון הוצאות שהייתו של צבא האמאם במקום מסוים או גרעונות שנצטברו. מאחר שלא היה לו בסיס בדת האסלאם או בהסכם החסות...

תחום ענף מאוד של שיטת פרשנות המקרא ואגדות חז"ל שהתפתחה בתימן במאות ה-13-15 בהשפעת הפילוסופיה הנאו-פלטונית והאריסטוטלית, הרמב"ם ותלמידיו והאסמאעיליה בתימן. שיטה זו ביחס לאגדות חז"ל נועדה לסלק קשיים בהבנתן על דרך הפשט שאינה עולה עם שורת ההגיון. בין...

א. מאכל העשוי מרקיקי לחם (בעיקר צלוף) מפותתים לחתיכות קטנות, מוספגות היטב במרק בשר רותח בתוספת חלבה חריפה. מאכל מרכזי בעיקר בארוחת צהריים; ב. מאכל העשוי מרקיקי לחם (לרוב ללא שמרים), מפותתים לחתיכות קטנות, מוספגים היטב בתוך סמנה חמה בתוספת ביצים...

ירושלים 1894-תל אביב 1975. תלמיד חכמים מפולפל שראשית לימודו בפני חכמי תימן, ספרד ואשכנז בירושלים. בעל אפקים רחבים ובייחוד השתלם בלשון הערבית בספרותה ובפילוסופיה הערבית. בין היתר נסע לקהיר לשמוע הרצאות במכללת אלאזהר האסלאמית. בעל אישיות תקיפה שנהג...

היישוב היחיד שגרו בו יהודים בסביבה היה בלאד אלשהור, כ-50 משפחות. השליט המקומי היה מוחמד ג'באלי. רובם התייחסו למשפחת זכריה מביצ'א. רובם צורפים, אך לרבים מהם היו אדמות. בתיהם היו בלב בתי המוסלמים. שלושה בתי כנסת. סאלם יחיא זכריה היה הרב האחרון....

כפר יהודי בנוי על צלע הר, בנפרד מצ'אהרה הערבית, קרוב לרדאע ולדמת. התגוררו בו 150 משפחות יהודיות. במקום היו שני בתי כנסת (שאמי). יהודי המקום עסקו בצורפות, ברקמה ובקדרות. בסביבה נבעו מעיינות מרפא. השוק השבועי התקיים ביום שני (סוק אלאת'נין).

מגדולי המשוררים בתימן. חי במאה ה-16. בשנות העשרים לחייו ערך מסעות בארצות הים התיכון שארכו כעשר שנים. במהלך מסעותיו הגיע לצפת והכיר מקרוב את ר' יוסף קארו, את ר' משה מטראני ואת המקובל ר' משה קורדובירו, אף ספג שם מתורת המקובלים והושפע משירתם. היה...

עיירה בדרום תימן, מהלך יום אחד מאב. כ-40 משפחות יהודיות חיו בקרב המוסלמים. במקום היה בית כנסת אחד (שאמי). יהודי העיירה רובם עסקו באריגה, ויתרם בבורסקאות ובמלאכות אחרות. היו גם בעלי אדמות.

זמר. נולד ב-1918 בבני אלעוואם שבמרכז תימן. האם זהרה בנת א-טויל היתה זמרת חתונות וממנה ירש את אהבת השירה. בצעירותו הסתובב ברחבי תימן והופיע באירועים שונים ובעיקר של שכניו המוסלמים, שבשירתם נחשב לכוכב. לפני עלותו ארצה שהה תקופה מסוימת בעדן למד את...

עמודים