הכפר במרחק של ארבע ק"מ מצפון לצנעא. מושב היהודים ברוצ'א מכונה מזאעקה.
שם המקום מזאעקה ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. במסוודה-פנקס בית דין צנעא נכתב ביום חמישי י"א בשבט ב"פ-תקכ"ט-1769, כי יחיא עזירי ממזאעקה, צריך לשלם קרוש פחות רבע בתשלומים עבור תכשיטי כסף לשלמה תאם, באמצעות מרי סאלם צברי.
כל תושבי הכפר היו קדרים. רוב יהודי המקום היו יהודים אשר ברחו מצנעא.
עיין עוד ערך רוצ'...
באזור בני עבאס היו ששה או שבעה כפרים מוסלמיים, אך רק באחד מהם חיו יהודים, בהוב סוארב באלחגר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך, שני מניינים לתפילה. שמות יהודי הכפר: אשר כהן, רצ'א משה, אחותו סעידה, שוכר סעיד, סעיד סלימאן כהן ועוד. יהודי הכפר התייחדו בלימוד תהילים, יותר מכל אזור אחר.
הכפר שמש מרכז סחר בעורות. היהודים התפרנסו מחקלאות, צורפות,...
בשנת תרמ"ב-1882 נכתבה כתובה בנשואי יחיא שוירב ונעמה חאזי.
זיהוי המקום מצפון לצנעא, בהסתמך על שמות החתן והכלה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו, משפחת סאלם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: מעוצ'ה ומנצור.
באזור שבין ברט לחידאן אלשאם היו ארבעה ישובים בהם חיו יהודים: מודאן, מחוית, מחתוייה ושרג', בהם חיו 47 משפחות, 244 נפש בערך. מודאן הוא הישוב הגדול שבהם, ובו חיו עשרים ושתיים משפחות בערך, ובישוב מחתוייה חיו כשלוש עשרה משפחות, סה"כ כשלושים ושבע משפחות. לכן, נראה, כי במחוית חיו פחות מעשר משפחות.
עפ"י גלעד צדוק, לא היה באזור צעדה כפר בשם מחוית.
העיירה נמצאת במרחק של כ-60 ק"מ ממערב לצנעא, באזור הכפרים: צובר, ער, עלאניה, חלי, גבל טרף, ועוד. העיירה ממוקמת על רמה בגובה של 100,2 מ' בערך.
בשנת תרכ"א-1861 נכתבה כתובה בנשואי יחיא בן יחיא בן סאלם בן אהרון אלצבטאני וג'נא בת סאלם אלקוזי, ביום שישי י"ג בתמוז בקע"ב-תרכ"א, בישוב: "אלמחוית דעל עינא דמיא מאסייה מותבה". חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' יחיא בן מוסא ור' אברהם בן יוסף.
...
בכפר חיו יהודים במאה הי"ח, והוא נזכר בפנקס בית דין צנעא.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, והמוסלמים שחיו בכפר סיפרו, כי בעבר הרחוק יותר חיו יהודים בכפר. עפ"י מספר הבתים בכפר, ניתן להעריך, כי הקהילה מנתה עשרים משפחות בערך. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת שאקי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: חובגה, מדאר, מצ'מון, אחרק, ועוד. היהודים חיו בשכונה נפרדת מהמוסלמים, ושכונת היהודים כונתה: קרית קובע.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 6 יהודים: 4 זכרים, 2 נקבות, 2 נשואים ואלמנה אחת. גיל העולים: ילד אחד, שני נערים, אחד מעל שלושים שנה, אחד מעל ארבעים ואחד מעל שישים שנה. יהודי אחד עסק באריגה...