שם הישוב מרואג'ה ידוע לנו מגט אשר פרסם י"ל נחום, ומארבעים כתובות וגטין אשר פרסם ששון.
הגט שפרסם י"ל נחום נכתב בשנת בע"ח-תקכ"ז-1767. הבעל הוא יחיא בן דאוד ואשתו זהרה בת יחיא. חתום על הגט דוד בן יצחק.
עשרות הכתובות והגטין אשר פרסם ששון נשמרו על ידי אחד ממנהיגי הקהילה, והגיעו במרוכז אל ששון. המסמכים הם משנת תע"ז-1717 ועד שנת תרס"ט-1909, תקופה של מאתיים שנה בערך. חוץ מעשרות מסמכים...
הכפר נמצא ליד חדאד, דמת וקעטבה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
בי"ט בכסלו תש"ה-1944 אישרו מנהיגי קהילות בנפת קעטבה, כי קיבלו את כספי הסיוע אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל, למען עניי האזור. חתומים: ר' יוסף קרואני ור' שמואל אהרון כהן מקעטבה, ר' סעיד מדאר מחדאד, ר' מוסא בן אהרון ממריס, ר' שלום מעוצ'ה נהארי מדמת. סכום הסיוע 1500 לירות: 712...
הישוב נמצא במרחק של עשר ק"מ בערך מחבאן.
עפ"י המסורת שבפי מוסא בן יוסף שמאך, יהודי חבאן התגוררו תחילה באלמרך, מקום קרוב להר שממנו חצבו אבן חמוצה שקראו לה "אשב", והיו משתמשים בה להבריק תכשיטי כסף לאחר הכנתם. הממלכה היהודית היתה על הר דעה, מרמז אולי על שם יהודי. עפ"י עדותו, הוא ראה במקום שרידי בניינים מאבני בזלת וחפצים יהודיים, כמו מראהי, אבני רחיים קטנות שבהם השתמשו רק יהודים, בריכות מים...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר יהודים. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אלמנה קשישה כבת שבעים עד שמונים שנה, ממשפחת עואץ'.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות יהודים, אחת מהן היא של משפחת פרואי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.