בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי מיקומו המדויק של הכפר.
שם הכפר ידוע לי מפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926). הכפר אינו מוזכר בחלק של רשימת התורמים, אלא בחלק של המאזן הכספי, ולכן לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש משפחת בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יוסף חווה ובנו יחיא ריאל, סאלם בן יחיא שלוש ריאל ואמו של אסעד ריאל.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים במקום.
שם הכפר ידוע לי כמקום מגוריו של מרי יחיא דואדי, אשר שמש הרב המקומי ואב"ד. מתלמידיו היה מרי רצון יצחק סולמי, אשר עלה לארץ בשנת תרפ"ו-1926. מרי יחיא דואדי נפטר לפני העלייה לארץ בתימן.
השם מראד ידוע לי מרשימותיו של גויטין, ובישוב חצן הוא מציין, כי הישוב חצן נמצא בין רדאע למראד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ בעלייה הגדולה אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת שרעבי. שם משפחתה הקודם: מדעי.
נראה, כי הכוונה לכפר מכ'אדה. עיין ערך.
הכפר מרבגה נמצא, כנראה, בנפת חידאן אלשאם.
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: מוסא קהא אשר תרם שלוש ריאל.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 4 יהודים: 2 זכרים, 2 נקבות, 2 נשואים ויתום אחד. גיל העולים: ילד אחד, נער אחד, אחד מעל עשרים ואחד מעל שלושים שנה. הבעל התפרנס מצורפות.
שם המשפחות: יעקוב, קציר, קתר, ושם המשפחה הקודם של האשה: סאלם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה עד עשר משפחות: מצ'מון, מגער ועוד.
בכפר זה נולד מרי שלום בן יחיא זכריה ביום חמישי י"ז בניסן תר"מ-1880. הוא שמש בהמשך רב ראשי לאזורים צאהיר וכוור, הכוללים את הישובים: מכיראס, עריב, אמשהור, אמרגלה, אמכביר, אמגול, אמצומעה, ועוד.